חסרה, כמו השיר שלא נכתב {קיצור תולדות הגעגוע

סוערת כמו ניו-יורק בחצות

רכה כמו פריס לעת ערב

עת עלו אורות

חושנית כניגון העולה בחצרות הוואנה

רוקדת גופי, כמקצב הבוזוקי  בסנטוריני

דרכוני מוחתם באלף אהבות

ואת, חסרה

במעלה המדרגות ברובע האומנים

בעליית הגג, ככר הדום, אמסטרדאם

בחופי הנהר לוחשי הסוד

אלך זריחות ואלף שקיעות חלפו ובאו

נואייבה, איוס,  מיקונוס,  סנטוריני

בחוף שלנו , "החוף הנעלם"  בכרתים

בצבעי הרימון באגם

ואת,

חסרה

אלף עצים ועוד יעמדו שוב בשלכת

ואת, לעולם

בקרחת היער בניו-אינגלנד, ברובע צ'לסי

בחולות הגדולים בניו-זילנד הרחוקה

אלף מילין ועוד אלף, של געגוע

אלפי כוכבים יחזרו וינצנצו במשובה

בניחוח הקפה במדבר  יהודה

בעוז המים בנחל דויד

באדמה הקשה בהר הצופים, בואה השמש העולה

ובינותם ובינותם, את שוב חסרה

אלפי פרחים יפרחו וישירו בעונתם

ותמיד הירוק

בכרמים המנגנים בטוסקנה

בסמטאות רוויות התשוקה בניו-אורלינס

בשמים הגדולים מעל אריזונה

לעולם את-חסרה

בקוצים המכים בגן הבוטני

בשלג הרך בפורים נשכח בירושלים

במתק דבש חרובי הפרא שדבק לעור

עת היינו, אחד

לעולם, את ועוד את

בריח האורנים עת יורה ראשון

בדמעות הגדולות עת פרידה

אביב, סתיו, חורף, קיץ -עונות געגוע

חסרה בשיר, של סיימתי לכתוב

חסרה, באלף מקומות שכבר שכחתי

את ואת ואת

עתה,

גם במקום בו לא יבשו הדמעות

נמל הבית.

חסרה, באלף מקומות שכבר שכחתי

את ואת ואת

עתה,

גם במקום בו לא יבשו הדמעות

נמל הבית.