"הפנית המבט פנימה - חלון להארה" - לבמת הדיון שהעלתה מרים

"הפנית המבט פנימה - חלון להארה"

עמד לחופו של אגם

מים רוגעים נחו לרגליו

השקט אפף אותו

ציפור צייצה אל מולו

חיוך עלה על פניו.

הוריד מבטו אל המים

דמותו השתקפה שם,

הביט בה -

טלטלה אחזה בו

גופו רעד,

הם זה אני?

הדמות המשתקפת כאן

במים הזכים

האם זה אני?

ולא ידע את עצמו.

הביט אדם במראה

לראות את האני שלו.

לא את הפנים

שהוא מראה לעולם

ולעצמו,

אלא את אלו שהוא מסתיר.

האני -

שעושה לפעמים

מעשים קשים

שפוגעים באחרים.

הוא מביט במראה

ופתאום מודע לדמות

שמתגלית לו,

שזה הוא כמו שהוא

ערום ועריה

ללא מסכה.

זה יצר זעזוע בתוכו

כמו אגרוף בבטן,

שקשה לחיות איתו

אבל גם להגיע לתובנה -

שאפשר לשנות.