קמליות

קמליות של אהבה  הגשתי לך

ביום חורפי נעים, כשהשמש

זרחה בקרניים מחממות לאטן.

נהרות הזמן זרמו אל עתיד בטוח

ונדמה החיים לצידנו מחייכים.

זגוגיות שקופות של תקווה

העפילו דרכנו אל המחר

לוטים בהתרגשות .

דרוכים נסענו אל הווייתנו

והיינו יחד ברוח העוברת בינינו.

חלפו שנים, שנינו לא יחד

והזמן מאבד מיכולתו לאהוב

 ללא תנאים.

זיכרונות נעימים מחממים

את סתיו הגוף בבגרותו.,

פורחים גם בימים רגילים

כשרוח נושבת על פני הלב הריק.