גַּעֲגוּעִים לְאִמָּא 8.10.18 אמא חוגגת יום הולדת

גַּעֲגוּעִים לְאִמָּא 8.10.18

שׁוּב הַסְּתָו,
שׁוֹלֵחַ אֵלַי מַבָּטָיו
מִבַּעַד הָאֹבֶךְ.
יוֹדֵעַ לְאָן פָּנַי מוֹעֲדוֹת

אֵלַיִךְ אִמָּא

הַטַּל מְלַטֵּף אֶת קְלִפּוֹת הֶעָלִים
וְהַיוֹם יוֹם הֻלַּדְתֵּךְ .
תָּרָה בְּעֶצֶב
אַחַר קוֹלֵךְ
הַקּוֹל שֶׁאָבַד לִי
בְּלֵכְתֵּךְ מִמֶּנִּי,

אֶל עוֹלָמֵךְ הֶחָדָשׁ

לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים הָלַכְתְּ

רוּחֵךְ חוֹזֶרֶת,
אוֹפֶפֶת אוֹתִי
גּוֹדֶשֶׁת אֶת נִשְׁמָתִי בְּגַּעֲגוּעַ.

כְּמוֹ תָּמִיד
גַֹם הַיּוֹם הַשֶׁמֶשׁ עֹלָה וְיוֹרֶדֶת

אֲנִי בָּאָה רְעֵבָה אֵלַיִךְ
שׁוֹחֶרֶת אֶת חַסְדְךְ וְרַחֲמַיִךְ
הַקְּמָטִים בְּפָנַי טְבוּעִים

בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֶצְלֵךְ

בְּבוֹא יוֹם הַשָּׁנָה לַהֲלִיכָתֵךְ מִמֶּנִּי
שׁוּב אֶעֱלֶה
וְאָבוֹא אֶל אֶבֶן מָצָבְתֵּךְ
בְׁיָדַי זֵר פְּרָחִים צְהֻבִּים
הֵם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְסַפֵּר סִפּוּרִים
בְּצֹמֶת הַתְּחוּשׁוֹת
הָהוֹפְכוֹת אֶת בִּטְנִי
שָׂמוֹת מַחְנָק בִּגְרוֹנִי
מְמַלְּאוֹת בִּדְּמָעוֹת אֶת עֵינַי
ואֲנִי שׁוֹתֶקֶת.

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ

כַּמָּה אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת

אֱלֹהִים,אַת וְאָנוֹכִי

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים חָלְפוּ
ועוֹדִי מְעוּטֶּפֶת
בִּצְעִיף אֵבְלִי
שֶׁטֶּרֶם הִסַרְתִיו,
נִשְׁעֶנֶת וּמַסְּפִיגָה דִמְעוֹתַּיי
עַל כָּתֵף קְרוֹבָה,
שְפַתַּי רוֹטְטוֹת
עֵינַי מְמֻקָּדוֹת
בַּמַּצֵּבָה הַשְּׁחוֹרָה
וּבְיָדִי -
זֵר פְּרָחִים צְהֻבִּים.

אמא נולדה ביום כיפור ומידי שנה ביום ההולדת של אמא אני חשה נעזבת,וקשה לי
אם היתה חיה,כי אז בת 92 היתה.
אפקוד את קיברה.כה שקט שם. ר ק איוושת הרוח וציוץ הצפורים. לא מקום של צעקנות.
אעמוד שם בוכה את השנים החולפות, אחווה ביתר עוצמה את כאב חסרון אך גם מתק הזכרון. אמא היתה כמו מורכבת מניגודים.רגישה ועדינה ועם זאת חזקה שעבדה כמעט בפרך מאז עלייתה לארץ. לוקחת אותה איתי לכל מקום.
עכשיו אני באה אליה אל בית העולמים שלה ,מודה על רגעי האושר,שנות האושר שבהן היינו יחד כל יום כל שעה כל רגע. מה שאומר עכשיו אינו אמירה מבודחת.
זו אמת גדולה: אמא יש רק אחת.
וכמותך - לא רבות!
וכך ביושבי על המצבה...יצאו המילים
ואני -
מ ת ג ע ג ע ת.