שירים

בין דמיון לזיכרון


בין דמיון לזיכרון
(שניים הקשורים בקשר ואולי ללא קשר)
 
את הפרטים הלא
נחוצים
שציירתי על מסך
הזיכרון,
סימנתי בצהוב
זוהר,
עד שהשמש
הסתנוורה,
עיניה כבו
באישונַי,
ועינַי בכו
מִזְכוֹר.
 
דמויות שלא
הפנמתי,
מתערטלות
על סדין  
נפשי
ומכתיבות לי את
האשליות,   
עד שהשמש
המסונוורת
סוגרת בפנַי
את תריס
הדמיון.
 
עכשיו,
גם אני  
כבר לא נחוץ
לזיכרון.

תגובות

יצחק אור / השמש המסנוורת / 14/10/2018 10:32
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 14/10/2018 12:12
רבקה ירון / *** *** / 14/10/2018 14:44
נורית ליברמן / אני כבר לא נחוץ לזיכרון. / 14/10/2018 15:11
אביה / נוגע ויפה יקי - תודה / 14/10/2018 21:24
זיגי בר-אור / לפעמים באמת הדמיון וה� / 15/10/2018 13:35