זוכרים

גדי יקר, רצח פוליטי נורא, אסון פקד את המדינה שהפכה פניה לדרך השלום

והחיוך מפני הרוצח לא נמחק.

לזכור, אבל זה צף מעצמו.

זוכרים את האיש

זוכרים את הכאב הנורא

שעדיין צורב 

וזוכרים את מה שהביא

לרצח הנורא

רצח של אדם

של חלום

של שלום

לעולם לא נשכח...

שאלת שאלה שאין עליה מענה

שיר כתוב מדם ליבך ובתקווה שלא ישפך עוד דם

כפי שאמרה נועה רבין בנאומה

יום נעים

מרים

כנראה שלא זוכרים, או לא יודעים, שרבין בכלל לא היה בעד שלום, עם מדינה פלסטינאית עליה מדברים היום כמדינה. נא ללמוד על רבין.עם כל איכותו, ככל אחד מאיתנו, היתה ברבין מידה של טימטום. חודשים לא יצר מגע (מילה לכיוונם) של המתנחלים שפרטי אוסלו שלא פורסמו, היוו איום על המשך חייהם במקומם. החתימה שכללה התייחסות לירושלים, תוארה כמי שלא עוסקת בירושלים. רבין ופרס שיקרו בנושא זה, ורק אחר זמן הודו בכך. הרוצח יימח שמו, קטע את מה שרבין בוודאי היה עושה - מבטל את הסכם אוסלו, שהוא עצמו הגדיר כהסכם בו יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית. נא לא לשכוח גם את הסתותיו הידועות (נאציזם וכו') של הסוכן "שמפניה". היתה חקירה בנושא - נא לבדוק. השמאל מאשים את הימין, ובכלל את המדינה, בעוד הוא עצמו פועל כנגדה בכל הרמות, בהתייחסו לימין כביבי שנוא נפשו. השמאל הזה הינו גוף אידיוט, שבאידיוטיות שלו, אינו עולה לשילטון שנים על שנים. זו לא חוכמת הימין - זהו שכל התחת של ישבני כיסאות השמאל.