נהמת סוף הקיץ

לנגן  איתך, אותך, בחולות בואכה שער ים

עת שקיעה

לנגן, מול גלים זועפים לקראת שנת לילה

המייתנו נמהלת בהמיית הים

אין יודע

שחר, בקיעתך מול השמש העולה

עירומה, כאומץ הרקפת בחגווי הסלע

לבושה שמים כחולים

אני מרפסת לך

מפתח למנעול שכה התמהמה

עת אש הצהריים ניצחה, ארזנו

מותירים אהבה ותשוקה על החול

מתעלמים מקריצות הזימה של הגלים

אוחזים יד ביד, יד ביד

מביטים במעוף השחפים, השרים בשמים

ויהי בנסוע הארון- קודש בשניים.