זרם המילים

   זרם המילים

זרם המילים פורח בשדה מגנטי

שהחלתי על עצמי בדמי שתיקה

גם אם חלקיקיו במוביליות גבוה

שטים דרך ראותיי- דמו הם לשריג

מתאבכים ומעקפים את העיניים

זרם המילים כמעין זולג הוא

מפעפע דרך המרכז המתבזר בקצות העפעפיים

מתק אדוותיו קוצף בי את ניחוח הזמנים

בהם עצרתי מחשבות בסכר

באצבע בוכיה

ענני שתיקות המטירו מעשי בריאה

על אדן מחברתי

מרטיבים את דפי הזיכרונות

עד הפכו שקופים הם כטיפות הטל

זרם המילים לעיתים עקר הוא

כמכוניות בפקק בדרך לא  זרועה

אך מתוך האין-מוצא נשפך כאשד

אל ידים חפצות הכופנות את העולם