מעשה הקברן

נסגר הארון, הנער נקבר

אך לבו של העלם! לב העלם נותר

לבו לב שני, בוהק, זך וטוב

עודנו פועם, תוכו עוד רטוב

אולי מקומו עם הנער כעת

לקמול בברכה, לנבול ללא חטא

ואולי זהו דווקא ההפוך שנכון

אם כי לא יימצא לליבו המעון

ובתומי את הלב בידיי בוחן

אותו לב מהודר נוטף חסד וחן

כה רחב הוא הלב והעלם כה קט

אודמו לא דהה, קצבו לא הואט

עזבו הקרואים, הטקס נגמר

ולבו של העלם, אצלי הוא נשאר

ודורש הוא כעת, ככל האדם,

למצוא משכנו, להזרים בו הדם

מיטתו של העלם נעולה היא לעד,

לא אוכל להטמין את הלב בה ככד

ובבית העלמין עת השלג ליפול

מאדום במהרה יהפוך לכחול

 בייאושי הרב בחנתי קצי

אם לב העלם אכניס, לב הזפת אוציא

לא ישרוד הוא זמן רב בגופי הצמא

הדרו ייפגם, טוהרו ייטמא

תמו חייו של עלם הבר

ואילו לב העלם, ליבו לא נקבר

והלב מזדעק, מבקש מחסה

כי כבד האבק, את חדריו יכסה

כישלוני הצורב גם בלב ייוותר

כעת שנינו צמאים למי הבאר

בנוכחותי לבסוף הוא מבחין

את סופו הקרב הוא נחרד להבין

ובעוד לב העלם קמל מול עיניי,

למרות ניסיונותיי, על אף תחנוניי

עלה בראשי רעיון אחרון

את הלב לבתר, לדחות הרפיון

לבו של העלם נחתך ונשסע

ויותר לא אשא את אותה מעמסה

ועתה לבי שלי בהבנתו מחוויר

עם הלב את העלם ניתן היה להחזיר

--כל הזכויות שמורות לוולטר ארואה--