דו קרב חורפי

עומד על הגשר, מביט בואן גוך

בצהוב הנע ברוח ומתערבל בשערך

בלילה היה ארס כוכבים עטור ככתר

וגופינו אקדחים איש אל

היינו ארץ גזירה אהבה ותשוקה

נלחמים ונופלים חלל וחוזר חלילה

פעם דולים זהב מלהט הגוף

ופעם, מי מריבה מאררים

קרנות המזבח מסרבות ידינו

ידייך מנגנות שיר בגופי הנכנע

מתרפס לפנייך, נוכח אלת התשוקה

וידיי שלי, פזמון חוזר בבשרך

חסרי בית תחת קורת גג אחת

מתנגחים אחוזי אש וחמה

ובאחת, איילים עורגים אלי מים

שפתיי בשפתייך, תפילה

המהומה זעקה מעירום גופך

טופפת בשרך כנערות גוגן

נכנעת ומכניעה, חרב ונדן

אלוהיי, כבדה עלי זו המלחמה

ומה, מה אעשה בלעדיה?!

כך

שאלתי

במקום , בו פגש הכאב את האהבה.