אהבה בנאפולי- סוף ידוע { או,למות ולאהוב בנאפולי }

חוזר אלייך כמו לגשם, כמו לאש נשכחת

המפרץ הכחול של נאפולי, ככחול עינייך

הספגטי הטוב בעולם, מעשה ידייך

לאכול ולאהוב אותך, כמו שיר

חוזר ולובש אותך ביום חורף קר

עונג חרישי של מפגש, סופו ידוע

אריס מרצון, באדמות אהבתך

בניגון גופך הנפלא,  , אי אז- נאפולי

הכבסים השרים ברוח הערב

דו-שיח מלודי מחלון לחלון בסמטה

סלים עטורי ירק מתפללים דרכם , מהמדרכה לחדרך

עולה ויורד בארצותייך,  בעוז הבזיליקום והג'ז

היום, חוזר אלייך, כמו הקדושים יחפי הרגליים

בגינתך אני  פרח עונתי, סופו ידוע

עת לשתול, עת לפרוח ועת - ללכת

ה' נתן , ה' לקח

יהי שם נאפולי בשמך, מבורך

{"בתודה צנועה ללילי שהעלתה בי אש "נשכחות}