יצירות אחרונות
צבוע (0 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (13 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שירים
יד בידפוסע על החול הקריר, הגלי נוגעים-לא נוגעים ברגליו. קצף הגלים נראה כקצפת מתוקה. ופניה עולים מולו, הפנים המתוקים כדבש. זרם חמים עובר בגופו לנוכח הזיכרון. אך כשעובר הזרם, כשנגמר, נפלטת אנחה מפי הצעיר, לא, היא לא שלו, לא היתה ולא תהייה. רחוק מארצו, על ההר המושלג, הגבוה, שהטיפוס עליון קשה, שכל נשימה חותכת בחזה, הוא נזכר בה, בעיניה היפות, הכחולות שאפשר לטבוע בהן כבשתי ברכות עמוקות. הוא נזכר בכל הפעמים שהביט כמה אליה, ואנחה נפלטת מפיו. היא לא שלו, לא היתה ולא תהיה. במדבר הלוהט, שאדמתו סדוקה, רואה אותה כושלת מולו. שערה הארוך, השופע, מלא חול, בעיניה פשטה אדמומית. והוא-כלא מאמין, ניגש אליה בצעדים מהססים. והיא כושלת אליו עיניה מתחננות שיעזור לה- שלא תיפול. והוא מושיט ידיו ומחבקה, אוסף אותה אליו. משהו כעין אנחת רווחה נפלטת מפיו. היא לא היתה שלו-אבל כעת היא כן. שייכת לו עכשיו לתמיד. יד ביד הם הולכים להקים את ביתם, יד ביד מגדלים ילדיהם, בשעה קשה כשנגמר הכוח, מושיטים את היד-ועוזרים. יד ביד עושים הכל, יד ביד חוגגים בחתונות ילדיהם, יד ביד מבקרים נכדים. יד ביד מזדקנים- בבית לבן כשלג, מוקף דשא, עצים, פרחים. והם לא ימותו יד ביד, הם לא ימותו כלל. כי חייהם כאן- הם כגן עדן. חייהם כאן הם גן עדן. (ניסן תשס"ה)
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |