רוחות

לבוש ברוחות חורף משוטטות

כתר עלים נושרים לראשי

גלים סחופים של חשיכה

חש את הכאבים מכים בחופיי

הרוחות קורעות נתיבות לפניי

חודרות, מפלסות שבילים לכאב

לא מוחלות  הדם, מחול הבגידה

היותי צלוב באלה הדרכים

עולה במדרגות או יורד

מגשש באפלה, מחפש האור

טועם מלח דמעות

כמו אלמנות ימים נשכחים

מרפסות חיי עולות גם ניצבות

חסרות מעקה

זועקות כחוחיות חסרות המזל

ניצודו בידי חסרי לב

אני כמו הולך וחותם את חיי

לעיתים, מבקש נקודת ההתחלה

לצאת מחשכה

האור האור