שירים

קולות עמומים


קולות עמומים
 
שומע קולות עמומים,
רחוקים מרחוב
התקווה
ההומה.
 
נשכב על מזרן
מעופש
זיכרונות,   
ומתכסה בשמיכת
חלומות
אבודים.
 
מאזן את
את צרחת הנהר
הרדום
בנהמת יְבָבָתִי
הגועשת,
ומתפרק על אדן
ילדותי
הבוכייה.
 
בלילה הזה,
אנבור בערימות
האשפה של
הגעגועים.

תגובות

יום טוב צבי / קולות התקווה / 22/12/2018 07:47
גלי צבי-ויס / רחוב התקווה ההומה / 22/12/2018 10:31
נורית ליברמן / רחוב התקווה ההומה. / 22/12/2018 14:39
אביה / להתפרק על אדן ילדות - זה עצוב - כל השיר עצוב / 22/12/2018 20:38