שפת הפרחים

שפת הפרחים

יום אחד ביקרתי במשתלה
בעודי מסתובבת בין ערוגות הפרחים
שמעתי לחשושים מוזרים
כעין מלמולים, הבטתי סביב
הייתי לבד, עמדתי תוהה מאין באים הקולות
הקשבתי היטב. לא יאמן
האם הפרחים בנהם משוחחים?
‏בערוגה אחת היו פרחים אדומים
‏זקופים ונאים, ‏הם מתלוננים
‏ כי לדם הם דומים
‏בערוגה ליד היו חמניות ,חרציות וסביונים צהובים
לשמש אותם משווים. והם הכי גאים.
‏והכחולים בקול עונים,
‏אנחנו כמו שמיים ומים צלולים
‏ אין מאיתנו נעימים לעיניים
‏ובצד עמד לו בשקט פרח הלילך
‏שאלו אותו הפרחים למה אתה
‏שותק..ענה ,מה אומר,
‏אני צבע האצילים.
‏ לא מדבר עם פרחים פשוטים
‏היו שם גם נרקיסים לבנים בריח שלהם מתרברבים
‏ופרחי כלות מפוארים לכלות מיועדים
‏והרקפות, ורודות מהודרות
‏לא נשארות חייבות, בחן מתנענעות
וממלמלות אנחנו הכי יפות
‏אני שומעת ולא מאמינה
‏זה הזוי..פרחים מרגישים
‏ מדברים, מתווכחים, מתרברבים..

והנה אני כאן עדה ‏ למעשה קסמים