בלילה

נולדתי בלילה 

לא בכי ולא שימחה קיבלו פני 

רק נשימותיו הכבדות של אבי 

נולדתי 

בין הסדינים  

אל סודות גנוזים 

בלילה   

בצל הברק  

בחסותו של הרעם  

אל בדידותה של הרוח 

ואני כאן  

ברחובות שלכם, מוארים, נוצצים, אטומים 

אני כאן 

בסלון המוגף 

במטבח המטונף 

בחדרי חדרים 

כאן 

ביום חול כאתמול כשלשום 

בשבת של שלום 

בחגים 

ואתם מביטים אלי, או עלי, או דרכי  

מדברים עלי, או אלי, או דרכי 

מחייכים אלי, אולי ?  

לא איתי 

נושמים אוויר כאילו  

יש די לכולם 

נושפים הבלים כאילו  

אין די בעולם 

נושמים ונושפים  

נושפים ונושמים  

חלומות אהבות הצלחות אשליות 

הזיות 

ואני שנולדתי בזעקה חרישית 

לא אוכל כבר למות לעולם  

לא אנשום אוויר במתיקות לריאות לא אדע  

חיבוקו של אדם 

כי בלילה ההוא שנולדתי   

תחת עול משקלו של אבי 

לבד  

ללא שם ללא קול  

רק גוף 

חלול