מצייר אותך קשת

א.

עם ערב,

שפתיים של אבק שריפה

אוהבת כמפרץ עת שקיעה

בוערת, עם זריחה

אחר כך

קרענו קריעה, מתוך החופש

והיינו- אחד.

ב.

כבר עברתי את מאי חיי

וכן, גם יוני ויולי אולי

דצמבר שלי רחוק, כך אני מתפלל

כשאת איתי, אני אוגוסט, נקודה.

כן, אתך אני קיץ

למרות שליבי לא פעם סתיו

לעיתים, אף חורף קר

אתך, ימי תמוז

מהלך בך, ארץ נודעת

כמו לוגם יין אדום וטוב

מול דלתות ללא מפתח- את

חלונות אהבה

לפעמים אני עדיין במרפסת

כמו מנסה לברור הדרך

קחיני, את....יחידך

לאן?

שותק, הולך אל הים

מצייר אותך קשת.