תְּהִילַּת צְחוֹקָה

תְּהִילַּת צְחוֹקָה / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

**********************

וְהָיָה צְחוֹקָה מִתְגַּלְגֵּל,

כְּרַעַם, עַל צֶלַע הַר,

מִתְגָּעֵשׁ בְּעָצְמָתוֹ,

מְפַלֵּחַ מִדְרוֹנוֹת,

כִּקְרִיאַת יַנְשׁוּף

פּוֹצַחַת.

וְהָיָה צְלִיל צְחוֹקָה,

מְרַקֵּד בִּגְרוֹנָהּ,

מִסְתַּלְסֵל, נִתְלֶה

כְּאֶצְבָּעוֹת מְפֻתָּלוֹת

עַל אֲמִירֵי אִילָנוֹת.

בְּחֵיק יָמִים מְכוּשַׁפִים,

הִבְלִיחוּ כְּסוּפֵי צְחוֹקָה,

אָרְבוּ, כִּמְאַהֵב קַנַּאי.

מִבַּעַד תְּרִיסֵי עֵינֶיהָ,

זָכַרְתְּי עֶדְנַת צְחוֹקָה,

מְזֻכָּךְ, כִּצְלִיל פַּעֲמוֹנֵי-

רוּחַ נָדִים.

תְּהִילַּת צְחוֹקָה,

מֵגִיחַ מֵאוֹפֶק,

לוֹפֵת, שִׁפּוּלֵי

בִּטְנָהּ,

חָקוּק עַל לֵב,

מְשַׁמֶּרֶת

לְיָמִים.

כֹּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת: © עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

25/2/2019