אריאל בן ציון א'

ויהי היום ובברית המועצות של טרם ימי הגלאסטנוסט חי לו אי שם בשדמות רוסיא הפוריות או באגן נהר הדון השוכן לו דומם ומוקף פרדסים וגנות ומטעי שסק ודובדבן. שם חי לו נער יהודי בשם בוריס מיחוצ`לבסקי.מאלו אשר נאמר עליהם כי הם תינוקות שנשבו והלא מה הם תינוקות שנשבו. תנו רבנן דור יתום, שהוא `יתום` כל-כך שיהודים זקוקים לעזרה. אין הם `אפיקורסים` ולא `מינים`. הם אינם אלא בבחינת `תינוקות שנשבו`, שנחשבים בגדר `אנוסים`, כדברי הגמרא במסכת שבת.
וההוא היה חניך מצטיין בקומסומול והיה מצעק ססמאות ודברי שבחין ואף עקתין על סטלין ולנין ושאר האדמורי"ם המופלאין אשר ביום אחד קמו ועזבו את העולם הישן והקימו להם עולם חדש של חסידות  ומאיר מלא פז ושמש ושפיים ואורורה שחתרה בקעה מים והקימה עולם חדש מיני יסוד.כולם העריצו את החניך המצטיין אשר כותב חמישירי הלל.
  והנה יום אחד קמו שמיים ונפלה חומה של שבעים שנות קסמי קומוניסם וכפירה בעיקר ובאלוקי ישראל וברוח ישראל סבא אשר נעקרה כליל על ידי היבסקציה, והנה החל גשם של גילויים חדשים וכל אחד גילה ומצא את שורשיו. ואותו אחד מיחוצ`לבסקי פלאי, נער עול ימים ותזזיתי. בעל שיער מתולתל וקומה גבוהה. היה בן שבע עשרה בשוב הפרסטרויקה. הופטר משירותו בתנועת הקומסומול הקומוניסטי והחל לתור אחרי שורשיו היהודיים ואף לתור אחרי ספרי יהדות.
בתחילה דיבר אך יידיש. ומיד נטל פירוש קומוניסטי לשיריו ואף פרסם טור בעיתון פראבדה צ`י סמארה הנפוץ במקום מגוריו. אך עד במהרה נפל עיתון זה כמו שיפלו פסלי לנין וסטלין במקומות רבים ומיחוצ`לבסקי נותר חסר פניות לגבי פרסום רשימותיו.ואילו באותם ימים הגיע לידו ספר עלום ומיסתורי של ההוא המתקרא הרב קנא. אותו ידוע בלהבות האש ובדעותיו הציוניות קיצוניות כלפי ערביי ארץ ישראל.
לא ידוע הכיצד הגיע הספר לידיו. האגדה אומרת כי הספר הופיע ביריד ספרים אי שם בעיר סטפנקוקו שנדדה שליד צ`צניה  ואילו מיחוצ`לבסקי מצאו בקיוסק ספרים בסמארה כולו בלוי ומעוך ומעורר רחמים רבים ושילם עליו שלושים קופקות.ובאותה הזדמנות קנה גם את הספר אמרי אמת של האדמו"ר מגור. ספר עתיק ובלוי בימים אשר הובא לרוסיה על ידי חסיד גור שנמלט מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ולאחר שקירא והעביר נפשו בספר הנ"ז עבר מיחוצ`לבסקי מהפך בנפשו. השנה הייתה שנת 90. והוא אמר לעצמו בריש גלי וביידיש מעורבת רוסית:
"מעתה לא יקרא שמי בוריס מיחוצ`לבסקי אלא אריאל בן ציון!"

ובוריס מיחוצ`לבסקי נסע מיד למוסקבה, באותה מסילה העולה סיבירה והנקראת המסילה הטרנס סיבירית וקיבל גם קיבל אשרת יציאה מברית המועצות.
והוא גם הצליח להוציא את אוסף הבולים הנדיר שלו, הכולל בולים עוד מתקופת אדריאנוס מלך רומי ששלח על מלכות בר כוכבא להשמידה. על תחביב זה  שנאמר עליו כי הוא מלך התחביבים ותחביב המלכים. ומיד שהגיע עם משפחתו לנמל התעופה, שיבץ אותם הפקיד השמן של הסוכנות בעיר הדרומית שהנסיעה אליה ארכה כשעה וחצי ממרכזי הכח של מדינת ישראל רחמנא ליצלן על ה"צפונים" כשהם נתקלים בנסיעה כזו.
אך לאריאל בן ציון היו תכניות אחרות.והוא הרחיק ירושלימה וקנה ספאדיק משל חסידי גור וקפוטה שחורה ושם מכנסיו בגרביים שחורות וגידל זונג`להך המכונה פיאות או שישיות. והנה הספודיק סובב את ראשו אחורה עד כי לא יכל לנוע קדימה בקצב לימוד התורה ולהתנועע כלולב הגזול מבית מדרשו של שמאי הזקן שנאמר במסכת סוכה: לולב הגזול והיבש, פסול.של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול.  נקטם ראשו, נפרצו עליו- פסול; נפרדו עליו, כשר.  רבי יהודה אומר, יאגדנו מלמעלן.  וציני הר הברזל, כשרות.  וכל לולב שיש בו שלושה טפחים, כדי לנענע בו- כשר."

. וכל זה היה בישיבת אמרי אמת משל שלומי אמוני ישראל ורבינו מרדכי אלתר. והכיצד נא התקבל אותו אריאל בן ציון הציוני ללמוד באותה ישיבה קפדינית? משום שבא עם אותו ספר עתיק "אמרי אמת" שמצא ביוון הטיט של יגונה של רוסיא הכפרנית ומשום שספר קדוש זה נחשב כספר בעל יחוס ונושאו הלא הוא אריאל בן ציון התקבל בברכה והרבי הזקן קרב אליו ושאל בקול נעים:
"מה נא תרצה בני?"
ואותו אריאל ענה בקול נרגש:
"רבינו, חשקה נפשי בתורה!"
"הרי אתה מוזמן לפלטרין של מלך" הייתה תשובת הרב