יצירות אחרונות
תחת שמי אדוני (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (5 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (5 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (9 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שירים
האם דייב קיים?המסע היה ארוך מאד, וסוף סוף הייתה לדניס שניה של מנוחה. הוא נעצר בכבדות ונצמד לקירות החדר. כל חבריו המשיכו במסעם, נושאים את מולקולות החמצן או הפחמן הדו חמצני - תלוי באיזה חלק במסע הם היו. דניס לא הספיק לנוח, ומיד ניגשו אליו שני תאים לבנים גדולים, והתחילו בחקירה. "הי אתה! אתה מת? אפשר לאכול אותך?" "לא, אני לא מת. אני רק נח רגע. אני מנסה להבין מה קורה כאן." "מה יש להבין?" שאל אחד התאים הלבנים. "אנחנו ממלאים את תפקידנו. אתה נושא חמצן, אנחנו אוכלים זיהומים. הכל לטובת הדייב." הוא היה נראה מאד מרוצה מעצמו. "לטובת הדייב?" שאל דניס, צבעו האדום מעמיק כשהחמצן שנשא הפך לאט לפחמן דו חמצני. "מה זה הדייב? ראית את הדייב הזה פעם? אתה מאמין בו רק כי ככה אמר המוח, והמוח יודע הכל, נכון?" התא הלבן נרעד לרגע בחוסר נוחות. "הדייב הוא כולנו, נכון? ככה המוח אמר…" "אז ככה המוח אמר. אז מה?" דניס התחיל להתרגז. "אז אתה מאמין מיד? ראית את דייב פעם? המוח גם טוען שיש בחוץ דברים שהם לא דייב, אתה מאמין לזה? ראית פעם משהו שהמוח אמר שהוא לא דייב?" התא הלבן השני התערב בשיחה. "אני מכיר תא אחר שראה את הלא דייב. הוא היה בתורנות סביב גלגל העין, וראה ממש אל מחוץ לדייב". "לא הוא לא", אמר דניס בזלזול, "הוא רק ראה את הציורים על גלגל העין. הוא חושב שזה לא דייב כי ככה המוח אמר. אין הוכחה שקיים בכלל לא דייב". תאים אדומים אחרים התחילו להתעכב ולהקשיב לשיחה,למרות ניסיונות הפיזור של התאים הלבנים. דניס ראה בקהל המתרחב הזדמנות והחל לצעוק בקול רם, כדי שכולם ישמעו. "כולנו עושים את התפקיד שלנו, נכון? זה הגיוני, כי ברור לנו איך התפקיד של כל אחד עוזר לכולנו. אבל מי היחיד שהתפקיד שלו זה להגיד לנו מה לעשות? מי היחיד שלא מייצר שום דבר, לא מוסיף כלום למערכת אלא רק לוקח חמצן וסוכר ושורף אותם על 'מחשבות' ו'חלומות'? מישהו כאן ראה חלום פעם? מישהו השתמש במחשבה? למה אנחנו צריכים בכלל את המוח? אני אומר בואו נשבית את המוח! אנחנו לא צריכים שיגידו לנו מה לעשות!" סבב של מחיאות כפיים והמהומי הסכמה ליווה את ההצהרה האחרונה., ודניס ושאר התאים אחזו יד ביד והחלו להתקדם כאיש אחד לאורך הוריד המוביל למוח. ומי יודע מה היה קורה אילו היו מגיעים כל הדרך עד לשם - אולי באמת אין צורך במוח, אולי באמת אין "לא דייב" - אבל בטוח שיש רופאים מצויינים, שיודעים למצוא ולעצור קריש דם מלהגיע למקומות מסוכנים, בהם הם אינם רצויים... תגובות
יום טוב צבי
/
לעצור קריש דם
/
28/05/2019 15:49
גלי צבי-ויס
/
האנשה
/
29/05/2019 14:38
התחברותתגובתך נשמרה |