צַוָּאָת הַשִּׁירִים

מָה אָבִיא אִתִּי
כְּשֶׁאַגִּיעַ לַעוֹלָם הַבָּא
מְשׁוֹרֶרֶת אֶת מַסָּעִי - אֶת חַיַּי
וְיֵשׁ לִי רַק אֶת שִׁירַי
יְכוֹלָה לְהָבִיא אִיתִי
אֶת שִׁירֵי אָהַבְתִּי
כְּמוֹ כֵן אֶקַּח אִתִּי לַמַסָּע
דַּפִּים לְבָנִים רֵיקִים 
כְּמוֹ הַתַּכְרִיכִים
כְּשֶׁאֵשֵׁב שָׁם אֶל שֻׁלְחָנִי
קָרוֹב לֶאֱלֹהִים
אַנִּיחַ מַחְשְׁבוֹתַי וְשׁוּרוֹתַי
אֲשֶׁר יְפֻזְּרוּ בְּעֶזְרַת הַפַּרְפָּרִים וּכְנַפָי
אָשִׁיר וְאֶשְׂמַח עַד בְּלִי דַּי
אֲסַפֵּר עַל שְׁאֵרִית חַיַּי
אֶכְתֹּב אֶת הַדְּמָעוֹת וְאֶת הַשְּׂמָחוֹת
אַבִּיט מְמַעָל מֵעַל הָעֲנָנִים
אֲחַבֵּק מִשָּׁם אֶת יְלָדַי וּמִשְׁפַּחְתִּי