זהו, חזרתי.

                                             זהו, חזרתי.                                      

                              מאת זיגי בר-אור

זהו, חזרתי אחרי שבוע מאלסקה, לבוש עם מעיל מחמם ואת כל הכיסים מלאתי עם שלג, כי סיפרו לי שבארץ חם מאד. הנוסעים במטוס חשבו שאני משוגע, אבל בליבם בלי ספק העריכו את הרעיון שלי הגאוני. הם עוד יותר מזה נדהמו כאשר ראו שאני מחזיק על הברכיים שלי דובון קטן חי ואמיתי.

לא אטריד אתכם ארוכות עם כל החוויות הרבות בחופשה באלסקה ואתאר רק את המעניינות במיוחד.

ובכן, דובי הקוטב הם חביבים ויצרו איתי קשר יום יומי. הם מאד כישרוניים ובכמה שעות לימוד הם כבר התחילו להבין השפה העברית ועושים פעולות שאני מבקש מהם. למשל, בלילה קצת קריר כאן אז לפי פקודה שלי הם מצטופפים ומכסים אותי בשערם השופע. בקיצור הרגשתי אהבה מצידם  ובשום מלון חמישה כוכבים לא מקבלים שרות כזה.

שבוע המיוחד הסתיים והזמנתי הליקופטר שייקח אותי ואת המתנה שהם נתנו לי, גור דובי חמוד, לשדה התעופה בעיר הקרובה. הם ליוו אותי וראיתי בעיניהם דמעות פרידה מלאי אהבה הבטחתי להם שבשנה הבא אבוא שוב ואביא  להם שיר ולא סיפור ואלמד אותם לקרוא עברית.

 זהו. תם שבוע יצא דופן.