אדם וטבע

אדם וטבע

אם הייתי לובש מכנס חום,

סוגר עם אפור וכחול,

זו היתה מלחמת עולם,

בין צבעים ומכחול.

אבל תמונה אחת שווה אלף מילים,

גם פס ירוק קטן,

שובר בחוצפה את הכללים.

באמצע המדבר המיותם,

והשיחים היבשים,

כמעט ירדו מהפסים.

שלוליות ההזיה של גשם שיבוא.

יבטל אולי מה שאומרים.

לפעמים נוסע במדבר האשליות,

חוצה הרים ודיונות משונות.

מזיע את השקט הנפלא,

ואולי תקומה חדשה.

רוגע של אוושה חרישית,

צליל נפלא של עננים שטים.

רחש שיחי מדבר יבשים.

השקט מלא בצעקה פראית,

של חיים עמומים לא ברורים,

הם בלתי נראים, הם נשמעים בתוך עצמם,

נסגרים בין אבן, שיח וחול,

אולי בתוכם כל כך קשורים.

בכל זאת המבדיל בין תרבות וטבע,

לא קשור כנראה לצבע.

זה צבעו של האדם,

לאמר: "אני קיים".