קפה.

קפה.

 מאת זיגי בר-אור

אתם מכירים את המשקה הזה,
בכל העולם ידוע זה המשקה,
סם מעורר שקוראים לו קפה,
הוא בשימוש בצורות שונות
ורגילים בצורה שונה לשתות.

יש קפה שחור, שקוראים בוץ
אותו שותים בלי צורך לעבוד,
כפית קפה בכוס ומעט סוכר,
מערבים ברותחין, וזה מוכן כבר.

 יש קפה הפוך, זה עם קצת חלב,
לאלה שפוחדים שיזיק ללבלב
ובלי סוכר שלא יביא סכרת,
או שמא איזו מחלה אחרת.

יש קפה נמס, זה בכלל בדיחה,
זה לא קפה אלא איזו תחלופה,
את זה שותים כי סתם צמאים,
זה מן פודרה עם מים חמים.

יש קפה שהביאו המרוקאים,
הם קודם כל מרתיחים מים
אז שופכים המון כפיות קפה,
מערבבים שהקצף ירד ויעלה.

יש קפה אספרסו, בבית קפה
זה כמעט בלי מים, רק קפה,
 במזרח שותים עם הרבה סוכר,
 האשכנזים בלי סוכר, שיהיה מר.

אבל הקפה האמיתי זה מן נוזל
עם מעט קפה ובעיקר הרבה הֵל,
שמגישים חינם אחרי הארוחה
 במסעדה ערבית שמכבדת עצמה.

ויש עוד כל מיני סוגים
שאנשים עייפים מקפה מכינים,
כדי שזה אותם יחזיק ערים
אחרת בלי קפה הם נרדמים.

ואני, כמו הרוסים, רק תה,
צ'אי בעברית, משקה שכזה,
אומרים שלא מזיק לבריאות,
לא כמו קפה, ממנו תמות.

אך אומרים שגם תה קצת מזיק
אז קפה וגם תה ממני ארחיק,
מכעת אתחיל לשתות רק מים,
כך מובטח לי שאחיה פעמיים.