סוגי כתיבה

על חבל דק

לפעמים אני סופרת

לעתים פורטת קצת שירה.

כשהסופרת שבי עולה על הבמה

אני מהלכת על חבל דק

לרגע צצות הדמויות משומקום

מגיחות מעצמן מעולמות עלומים

הן מספרות לי סיפור שהיה או שלא היה

לוחשות באוזניי סודות כמוסים

מובילות אותי במבוכי העלילה.

אז אני מיסטיקנית מדופלמת.

אחר-כך לרגע אני עוצרת

מאפשרת לרציו נכנס לפעולה

מתכננת, בונה

שכלתנית שכזו

כמו אני עוסקת במדע

שהדיוק בו הוא סכין מנתחים חדה.

אז אני מתמטיקאית ידועה.

וכששיר צץ לפתע

הוא יוצא מן מנבכי ההווייה

פתאום. ככה. משום-מה.

אז אני צדה את הרגע בהבזק של שנייה.

יש ומשפט בספר מעורר בי מחשבה

או כאן בבמת הדיון הידועה

מובא אלי זיק של רעיון לכתיבה.

אז אני יודעת מי אני ואנה אני באה.

רגשית-שכלתנית-דעתנית

העיקר לכתוב

את האות והמשפט לאהוב

מהלב הרעיון נשאב

לפתע המחשבה מוסטית

ואני ממשיכה וכותבת

השראה

אותי מרגיעה