מוחי~הילד הקסום מעזה

שמחה בלב, כיוון שמוחי אינו ילד רגיל

אך שמחת חיים טבעית אינה חסרה  בו. מוחי  כאשר נכנס לליבך, לא ניתן

 להוציאו ממנו, כולו נשמה טובה, מיוחדת, נבונה.

מוחי  בן החמש נולד בעזה עם נכות קשה,בחצאי גפיו העליונות והתחתונות.

הוא שוהה בארץ עם סבו,בבית חולים, עובר טיפולים רפואיים קשים.

סבו של מוחי בעל הזקן הלבן והעבות, חדור אמונה דתית, מתפלל מידי יום לאלוהיו,

כורע על ברכיו כמנהגו.. מוחי מתפלל עימו ושח לו בשפתנו ובשפת ליבו~~" אני אוהב אותך

עד השמיים ועד אלוהים", מוחי יודע להביע את רגשותיו ואת מחשבותיו באופן אינטלגנטי

מעורר הערצה. "סבא, תן לי את ראשך,מסיט את הכובע מעל ראשו של סבו  ומנשק בחיבה

את פדחתו. מוחי מלווה בבית החולים במתנדב יהודי מבוגר ושניהם הפכו לידידי נפש.

מנהלים שיחות ערות. מוחי מתענין בעבודתו של רעהו  וחברו המגלה סימפטיה אליו עונה

לו כי בצעירותו עבד בצבא. מוחי ממהר להשיב ~ "גם אני כאשר אגדל אעבודמ בצבא" והמתנדב האדיב משיב לו  בחביבות האופינית לו~אני מקווה ילד כשתגדל לא יהיה צבא

ובמקום נשק , תותחים וטנקים, אתה תשחק בטרקטור ובמטוסים.

מוחי אינו יודע שהאיש החביב המלווה אותו בדרכו הקשה, איבד את בנו המלחמת לבנון ומידי יום  עולה האב לקבר ו המטופח של בנו, משקה את העציצים, מלטף את האבן הקרה,

ומזיל דמעה. המתנדב וסבו של מוחי השוהים לצידו מרבית שעות היום, הפכו גם הם לידידי נפש. המתנדב~הא ב השכול עוזר לסבא ולמוחי להעלות לארץ את האם~, ביתו של האב ואימו של מוחי, לדאוג לה לאשרת כניסה לעבור דרך מעבר ארז  כדי לשהות מידי פעם עם מוחי בנה ולצד אביה. מוחי מתגעגע אליה מאוד ומידי פעם אף יוצר עימה קשר דרך האינטרנט. האם אשה חמה ולבבית ומידי בואה מלטפת ונושקת לבנה את ראשו ולחייו,ברם מוחי נעצב וליבו דואב באילוצה להפרד ממנו ולחזור לילדיה הקטנים המצפים לה בעזה.

למוחי התקינו גפיים תותבות ובמבט ראשון הוא ניראה ככלל הילדים, אך לצערו ידיו מלאו

פצעים, הוא חסר סבלנות ומחכה לריפוין כדי שיסעו לו לחבר את גפיו התחתונות.

המשך יבוא....