בהיותי שם...

                 בֶּהֱיּוֹתִּי שָׁם... / נסים  פרנקו

הָיִיתִי שָׁם בֵּין הֶהָמוֹן

זְעָקוֹת קָרְעוּ אוֹזְנַי

נִסִיתִי לֹא לְהִתְעֲרוֹת בָּבִיזָיוֹן

עִפְעֲפְתִּי מִן הֶעָשָׁן

הַמַּרְאֶה צָרַב לִבִּי הַדּוֹאֵב

אוֹזְנַי הַכְּרוּיוֹת נֶאֱטְמוּ מִזְּמַן

הָיִיתִי כִמְאוּבָּן...

זֶה לֹא הָעוֹלָם שֶׁהִכַּרְתִּי

בְּנַעֲרוּתִי הָיָה רַךְ וּמוּבָן

הַמִשְׂכַּל הָיָה בְּשָׁחוֹר לָבָן

הָאֱנוֹשִׁיּוּת בְּמַצָּב אֵיתָן

הָעֲרָכִים צָפוּ וְהוּרְגְּשׁוּ בַּכְלָל

הַיִּרְאָה נָשְׂאָה בְחוּבָה כָּבוֹד

וְהָאֱמֶת תָּמִיד נִשְׁאָרָה לִשְׂרוֹד

הַנֵּס הָיָה פַשְׁטוּת הַחַיִּים

לֹא שִׁכְרוּת אֶלָּא מַיִם חַיִּים

בַּהִילּוּכִים לֹא הָיָה לְאָחוֹר

כֵּיצַד קָרָה שֶׁצָּעַדְנוּ לַבוֹר

הַרְבֵּה מֵהַלָּבָן הָפַךְ לְשָׁחוֹר

וְעַד הַיּוֹם מְנַסִּים לִנְבוֹר.

אֵינִי יָכוֹל לַחֲבוֹר.