ג נ י ח ו ת

               גְּנִיחוֹת / נסים פרנקו

לַיְלָה אוֹשְׁרִי אַיֵּיךְ

שׁוֹמֵעַ רַחַשׁ כוּתָנְתֵךְ

הִיא נִרְאֵית מְיוּתֶרֶת לְגוּפֵךְ

אֵין לִי מָקוֹם לָנוע אלא לְעֶבְרֵךְ

אוֹשְׁרִי מִתְּאֲוֶּה כָּל כָּךְ לְחָבְּקֵךְ

קִּרְבִי אוֹצָרִי וְהַבִּיטִי

חוּשִׁי בְּקִרְבָתִּי

הַנּוֹהָהּ לָךְ

מְשׂוֹשִׂי

לִבִּי הוֹלֵם בְּלִבֵּךְ מְמָאֵן לְהֵירָגַע

עוֹצְמָתִי גּוֹבֶרֶת לִקְרָאתֵךְ

גּוּפִי קָשִׁיחַ אֵלַיִךְ

אֲנִי כַסֶּלַע נָד

חָשׁ נִרְעַד

חַבְּקִינִי

רַכּוּתֵךְ פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָרַי

אוֹנִי מִזְדַּעֵק לְפּוּרְקָנוֹ

אֲנִי חַייָּב לָנוּעַ

דַּי לַאִיפּוּק

עוֹנֶג עַז

נוֹגֵחַ

גּוֹנֵחַ.