בשבילי שירה לא מהותית

מגיעה היא השירה ממקום עלום. שלא משמה באה. מהלכת בעולם הניגודים הזה שנקרא אדם: על הנשגבות שבו, ההרס שהוא מחולל, וכל אשר בו: קצת סינדרלה, קצת זאב.

שירתנו יוצאת מתוכנו, כישות בפני עצמה ועלינו להיות סלחנים כלפיה. הלא היא חייבת ל"השתורר" שהרי בזה מותר האדם מן הבהמה.

שיר מופלא!

בברכת ברוך הבא לאתרנו,

גלי.

במשעולי הכתיבה, הוריך לפניך. מדור לדור אולי. והשירה אינה מהותית אך יחד עם זאת, מחויבת לנו כבני אדם תבוניים.

על הכתיבה. ארספואטיקה במיטבה