אין סוף למילים

אין סוף למילים אהבתיך בחרוזים

ודממת פתע החרישה שמועות

פעם היינו ילדים הפכנו נערים

שקיעות בחוף ציירו לנו חלומות

 לפתע זה הגיע ובא מכה בגוף

ניסינו להסתתר מרוע הגזירה

עטינו חלוקים לבנים על גופנו

להיות טהורים מלמלנו תפילה

הים ניפץ את החלומות על המזח

הפרחים יבשו באגרטל אין ריח

עת נותרה רק התקווה בלבנו

סביבנו נפלו חללים מול הים

והיו כאלה בחיוך אחרון

 גופם קרס לבם נדם.....