המוזגת

המוזגת    

החום היה כבד

הכל נראה כחול באור הערב

אפלה ודממה שׂררו

בַּבָּר המיותם,

הגישה לו אל השולחן

בירה צהבהבה בכוס כּרסתנית

ידיה האדומות

העלו ריח של חלב חמוץ.

לבו ראה אותה -

לאור שמי הערב,

פשוטה ויפה הייתה

עיניה שחורות ריסים ארוכים

צווארה לבן ורך.

כשבאה לאסוף כוסו הריקה

לרגע -

הניח ידו הלבנה

על יד אדומה, כהה כעין התפוח,

במשנהו - קם והלך.

ירח אדום עלה -

כמו פרצוף מסתורי

היה תלוי מעל העיר.

בכל ערב

כשעצם את עיניו

היה רואה אותה

ואת צווארה הלבן

לבו יצא אליה -

אל המוזגת

שם בבר אפלולי

וזר...