אֶבְרוֹת הַזְּמַן / נסים  פרנקו 

מֵרִים אֶת עַצְמִי מִן הַכִּסֵּא וְעוֹזֵב

הוֹלֵךְ לֶאֱכֹול פָלָאפֶל וְלִשְׁתּוֹת אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת

מֵבִיא אֶת עַצְמִי  שָׂבֵע אֶל קְצֵה צוּק

וְשׁוֹטֵף אֶת עֵינַי בַּמַרְאִית הַקְּסוּמָה שֶׁל הַבְּרִיאָה

כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּי וְסוֹפֵר אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת  בְּפֶרַח נָאֶה

מִי נוֹתֵן לוֹ חַיִּים? עַד כִּי הוּא כֹּה יָפֶה פּוֹרֵחַ בְּחֹם יוּלִי

וּלְלֹא הַשְׁקָיָה? שֶׁמָא טַל הַלַּיְלָה? מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט

שֶׁלֹּא כָּמוֹנִי,  הַדּוֹרֵשׁ הַכֹּל מִן הַחַיִּים וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּבָר.

עוֹבֵר לְמָקוֹם אַחֵר אֶל בֵּין אִילָנוֹת עַל גְּדוֹת נַחַל שׁוֹקֵק

מָקוֹם בּוֹ הַשֶּׁקֶט מְנַצֵּחַ, עַל לְחָנִים הַנּוֹשְׁרִים מִבֵּין הַבַּדִּים

וְאֶת הַקֶּצֶב  נוֹתֵן פִכְפּוּךְ הַמַּיִם בַּמּוֹרָד.

מִשְׂתָּרֵעַ עֵירוֹם עַל מַצָּעֵי הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים עוֹצֶם עֵינַייִם

וּמוּפְקַר לַהֲזָיוֹתַיי הַפּוֹרִיּוֹת...

הָאֶגוֹ מְצוּמְצָם לְמִידָה זְעִירָה מוּל תָנְעוּמַת הַפֶּלֶא

הָאוֹפֶפֶת חוּשַׁי בעדנה רבה.

מַפְלִיג עַל אֶבְרוֹת הַזְּמַן אֶל פִּינּוֹת קְסוּמוֹת בְּחַיַּי

אֶל תַּחֲנוֹת  אוֹשֶׁר זְמַנִּי, אֶל אַהֲבוֹת בּוֹסֶר

עִם נְעָרוֹת בְּפִרְקָן, אֶל קְטִיף הָעִנּוּגִים שֶׁלֹּא

נִמְנַע מֵאִתָּנוּ,  נַעֲרֵי הָרְחוֹב.

הֵי הֵי, "מוֹן שַׁאנְז - אֶלִיזֶה"

שְׁכוּנַת פְלוֹרֶנְטִין שֶׁל

חַיֵּי נְעוּרָי - עֲדָיִן

                                                בִּלְבָבִי.