שיר השבוע - עובר אורח

ישנם דברים הנצרבים לעד. כמו נותרים על ענן האינטרנט ולעולם לא ימחקו.

זו האהבה יוצאת הדופן בעיקר זו שלך כלפיה. אהבה המדומה בשיר זה:  לרוזן הכפוף למלכתו.

שמך, יצחק, מצוי מפורשות. כמבקש להעיד עדות אמת. מותיר חותם מלכותי שלעד לא יימחה.

עדיין האהבה כאן מדומה לבוץ-הבוץ מירושלים. בוץ מקודש במובן מסוים אך עדיין-בוץ הוא. משמע: יש מעין חרטה סמויה על כי האהבה הזו בכלל התקיימה וזה בא לידי ביטוי בצירוף המילים: "חותם קין." אות קין, אות למעשה שלא יעשה. רצח בסיפור המקראי של קין והבל, אהבה - אסורה או לא-רצויה-במקרה זה.

העובדה כי מיקמת את השיר כולו (מן המשפט הראשון) בעיר ירושלים-מוסיפה למעשה האהבה הזה נופך קדושה, העובר כמוטיב חוזר לאורכו של השיר כולו. אך לצד הקדושה הזו - לרגע לא נשכח ה"בוץ" המתלווה לה, אות הקין, ויצחק המקראי המביא עמו אסוציאציות משלו.

לסיכום: מחד אהבה סוערת. מאידך אהבה צורבת שהרי גיבור-השיר מבקש את חמלת האהבה ונראה כי היא אינה בנמצא.