בְּקֶצֶב הַלֵּב / נסים  פרנקו

                         גַם אִם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תָּאִיר

וְקֶרַח נִצְחִי לֹא יַפְשִׁיר

עָנָן קוֹדֵר הַכֹּל יַסְתִּיר

וְכָל שְׂעָרִי יַאֲפִיר

גַּם אָז עוֹד 

אוֹהֲבֵךְ בְּשִׁיר

בְּאִם יִדוֹם קוֹל הַזָּמִיר

וְגַם חֲלוֹם עֵינִי יַבְהִיר

כָּל מָתוֹק יַהֲפוֹךְ מָרִיר

וְלִבִּי  יִפְעַם לֹא סָדִיר

לַמְרוֹת כָּךְ 

אוֹהֲבֵךְ תָּדִיר

כִּי אַתְּ הִנַךְ קֶצֶב לִבִּי

הַקֶּצֶב הוֹלֵם בִּי בְּשִׁיר

אַתְּ רוֹקֶדֶת בְּתוֹךְ קִרְבִּי

וְכָל הָעוֹלָם לָךְ יָשִׁיר

אוֹ אָז גַּם יֹאמְרוּ לִי כּוּלָם

שֶׁעֲבוּרִי אַתְּ מוּשְׁלֶמֶת

אַתְּ אַהֲבָתִי לְעוֹלָם

גַּם בְּקוֹל וְגַם דּוֹמֶמֶת

אָז קֶרֶן חַמָּה בִּי תָּאִיר

וְאַף עֲתִידִי עוֹד יַזְהִיר

אַהֲבָה בְּלִבֵּךְ אָז אָעִיר

כִּי כוּלֵךְ

כַפִּזְמוֹן הַנָּדִיר.