אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסְּתָיו

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסְּתָיו

 כְּבָר אָץ הַשֶּׁמֶש לִשְׁקֹעַ

מַשְׁאִיר זְמַן רַב לַחֲלוֹמוֹת

בְּלֵיל חֹשֶׁךְ קָרִיר אָרֹךְ וּמִתְמַשֵּׁךְ

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַסְּתָיו ‏הַשָּׂב

הַמֵּבִיא אִתּוֹ בְּצֵאת הַשָּׁנָה

בְּאָסְפֵּנוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ מִן הַשָּׂדֶה

מְלֹא הַטֶּנֶא תִּקְווֹת חֲדָשׁוֹת

הַמְּבַשֵּׂר כִּי עוֹד כִּמְעַט קָט

יִתְכַּרְבֵּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְיֵרָדֵם

מִתַּחַת לִשְׂמִיכַת פְּלוּמָה עָבָה

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם

יִדְפֹּק עַל דַּלְתוֹת אֲדָמָה וִיקִיצֶהָ

יַרְוֶה אֶת הָאָרֶץ, יוֹלִידָהּ וְיַצְמִיחָהּ

אוֹהֵב אֲנִי גַּם אֶת הַחֹרֶף

נְשִׂאִים בְּרָקִים וַחֲזִיז קֹלוֹת

וְגֶשֶׁם רְבִבִים מִטְרוֹת עֻזּוֹ

מַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ

וְהָאָח לְפָנָי מְבֹעָרֶת

אוֹהֵב אֶת הַחֹרֶף מִן הָאָבִיב

נַעַר יְפֵה מַרְאֶה פַּחַז כַּמַּיִם

נִּצָּנִים וּפְרָחִים בִּזְרֹעֵי יָדָיו

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת הַבְטָחוֹת

אַחֲרָיו מַבּוּל אֵשׁ חַמָּה אֹכְלָה

לַהַט חֹרֶב קַיִץ חֲרוֹן שָׁרָב ‏

אֵין נִסְתָּר מִפְּנֵיהֶם