כָּאן הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת/ש. כהן

כָּאן הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת/ש. כהן

כָּאן הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת,

וְלֹא עוֹשִׂים דָּבָר.

יֵשׁ רַק סְתָו וְיֵשׁ שַׁלֶּכֶת,

וְשָׂדֶה הָפַךְ מִדְבָּר.

אֵין כָּאן חֹק,

וְאֵין כָּאן סֵדֶר,

וְהָעִתּוֹן אָדֹם מִדָּם.

כָּאן הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת,

אֵין כְּבָר אָח,

וְאֵין כְּבָר רֵעַ,

וְחָבֵר הָפַךְ אוֹיֵב.

עִצְרוּ, אֲנִי רוֹצֶה לָרֶדֶת,

רוֹצֶה לִהְיוֹת אוֹהֵב.

כָּאן הַזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת,

אֵין כָּאן דִּין וְאֵין דַּיָּן.

רַק הָאֶצְבַּע עַל הַסֶּכֶר.

הַנַּחְשׁוֹל מִתְמַהְמֵהַּ

אָז בּוֹאוּ נְשַׁחְרֵר

אֶת הַשַּׁסְתּוֹם

כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְיֵשׁ חֲלוֹם.

בּוֹאוּ וְנִתֵּן לַזְּמַן לָלֶכֶת.

                                                                            4.11.2019