חיבוק לסבא

עם לידת נכדינו הראשון אמרת לי: “תמיד חלמתי לישון עם סבתא” וחייכת. 

גדלת ללא סבתא או סבא, הם נספו בשואה.

 אני זוכרת את הסבים שלי. אני זוכרת את סבא מצד אימא יושב בגינה ומקשיב למוסיקה קלאסית. אני זוכרת את סבתא שלי מקשיבה לסיפוריי. אני זוכרת את הטייגלך שהביאה סבתא מצד אבא עת באה עם סבי כפוף הגב לבקרנו מדי פעם. היו לי סבים וסבתות עד שיום אחד עלינו לארץ ישראל והקשר, בעצם, נותק. עם הזמן ההורים שלנו הפכו לסבים והרעיפו על נכדיהם אהבה אין קץ, כך הם הבינו את חלקם בגידול הדור הבא. הם שמרו עליהם, האכילו אותם ונתנו , כל אחד בדרכו, ערך מוסף להתפתחותם. ילדים שלנו יידעו להיות סבים טובים, כי הסבים שלהם לימדו אותם. ואתה, שלא חווית סבא או סבתא, צריך למצוא את הדרך בכוחות עצמך.

 :)לא פשוט! קבל חיבוק