פְּרֵידָה - לבמת הדיון

פְּרֵידָה

  "לִפְעָמִים אַהֲבָה הִיא לְהַנִּיחַ לְמִי שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים."

הֵם עָמְדוּ לְיַדָה

אִמָּא אַבָּא וְאָח

אֲהַבְתֶּם זָרְמָה

כְּמוֹ שִיטְפוֹנוֹת

בִּנְחַלֵי הַמִּדְבָּר

אַהֲבָה עֲנָקִית

שֶׁהִקִּיפָה אוֹתָהּ

עִרְסְלָה אוֹתָהּ

וְהִיא לָהּ כְּמוֹ הִלָּה.

הֵם יַדְעוּ -

הִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת

אַסוּר לָהֶם לַעֲצֹר בְּעַדָה

הֵם חִבְּקוּ אוֹתָהּ חִבּוּק אַחֲרוֹן

אֲבָל הִיא לֹא חָשָׁה בּוֹ

רַק עֵינֶיהָ דִּבְּרוּ

הֵן אָמְרוּ לָהֶם שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן.

יָד הוּשְׁטָה אֶל הַמֶּתֶג

דְּמַמָה

הַמַּפּוּחַ הִפְסִיק פְּעֻלָּתוֹ

הוּא הִפְסִיק לְהַזְּרִים

חַיִּים

אֶל תּוֹךְ גּוּפָה הַמְּשוּתָק

הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ

בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה הֵם הִמְתִּינוּ

הַקְשִׁיבוּ לִנְשִׁימָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁעוֹזֶבֶת אֶת גּוּפָה

שְׁעַת הַמָּוֶת 06.32

רָשַׁם הָרוֹפֵא בַּגִּלָּיוֹן שֶׁלָּהּ

06.32 שְׁעַת הַזְּרִיחָה

רַשׁוּם בְּלּוּחַ הַשָּׁנָה

שֶׁתָּלוּי עַל הַקִּיר

בַּמַּחְלָקָה.