חזרה ליצירות
סיפורים

הירושה חלק שישי

מאיר אש | (22/10/2006 16:30) | 128 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
פקחתי את עיניי לצילצולו של מכשיר הטלפון,הבטתי סביב הכל היה שונה.
לפתע נזכרתי בתמנע,אותה נערה חמודה שפגשתי בחוף.
לאחר ששוחחנו עד רדת החשיכה.ביקשתי לגור אצלה כמה ימים.
ולהפתעתי היא הסכימה בשמחה והוסיפה-"אני מקווה שלא יקרה ביננו משהו כי...."גימגמה.
-"אל תדאגי" השבתי "אני סומך על עצמי אבל בקשר אלייך אני לא יודע" אמרתי בחיוך.
קמתי מן הספה הגדולה וצעדתי לעבר השירותים,מאחד החדרים יצאה תמנע לבושה בחצאית מיני אדומה וחולצה תואמת.
-"נו? איך ישנת?" שאלה .
-"בסדר" עניתי.
-"אני חייבת ללכת לעבודה.יש אוכל במקרר,תכין לך,תרגיש בנוח. אתה יכול להישאר כמה שתרצה." אמרה ונעלמה מאחורי דלת היציאה.
התקשרתי לדב תוך כדי שתית הקפה.דב לא היה בבית והשארתי לו הודעה ב"מזכירה".
התקשרתי למשרד וביקשתי עוד כמה ימי חופשה בכדי לעבור דירה (שיקרתי) המנכ"ל עובד שוורץ,הסכים ואמר "קח ת'זמן ואל תלחץ".
הודתי לו על אמונו בי.
התחלתי להרגיש שיעמום בדירה,וכל הזמן ניקרה בראשי המחשבה על הירושה.
הדלקתי את הטלביזיה מזפזף בערוצים,באחד הערוצים ראיתי חופים קסומים.בערוץ אחר פיל ופילה במשגל כבד.
כיביתי את הטלביזיה וניגשתי אל המטבח,שם עמד מקרר קטן ועל דלתו היו כמה תמונות אחת מן התמונות גרמה לי להחוויר.בתמונה נראה עו"ד אברשה בלום בצד אחד חובק את תמנע ומן הצד השני חובק  אותו גברתן שפגשתי במשרדו של אברשה בלום.
"מה קורה פה?"שאלתי את עצמי.
בעודי תוהה על מצבי שמעתי חריקת בלמים מן הכביש למטה.ניגשתי והצצתי החוצה.מכונית שחורה עצרה בכניסה לבנין וממנה יצאו אותם גברתנים שעקבו אחרי.
אספתי את ארנקי מן השולחן ובצעדים מהירים ניגשתי אל דלת היציאה.
לחצתי על הידית מנסה לפתוח. הדלת הייתה נעולה.
ניגשתי אל הכוננית שבצד, פותח בזעם מגירה אחר מגירה.להפתעתי מצאתי אקדח מדגם "יריחו" אקדח שהיה חביב עליי במיוחד.באחת המגירות מצאתי כדורים תואמים. בידיים רועדות טענתי את הכדורים למחסנית.
שמעתי צעדים מתקרבים לדלת, כמה ליחשושים,ורישרוש המפתחות.
התמקמתי מאחורי הדלת מצפה לגברתנים.
הדלת נפתחה באיטיות וראש מרובע וגדול ביצבץ.ולאחריו עוד ראש קרח.
הם הציצו לעבר החדר ולא הבחינו בי מסתתר.בצעדים קלילים התקדמו לעבר דלת אחד החדרים כשאקדחים שלופים בידיהם.
בשקט בשקט פסעתי לעבר דלת הכניסה.הגעתי אל המדרגות המובילות למטה אל הכניסה.כאן כבר הגברתי מהירות ורצתי כל עוד רוחי בי.
בעטתי בדלת הכניסה לבנין ויצאתי החוצה נושם בכבדות, מהחלון של הקומה השלישית שמעתי את קללותיהם של הגברתנים שקיללו ברוסית.
עצרתי מונית ואמרתי לנהג שייסע מהר אל חוף הים.הרגשתי שרק הים היה מפלטי היחיד.
  

תגובות

חזרה ליצירות