בכיתה ו ענתי היתה מלכת הכיתה

בְּכִתָּה ו עָנָתִּי הָיְתָה מַלְכַּת הַכִּתָּה *

   וְעַכְשָׁו כְּבָר לֹא.

וּבְעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת

  שֵׂיבָה תִּזְרַח בִּצְדָעַי

   הַיְּלָדִים שֶׁהָיוּ

        וְאֵינָם

וּשְׂדוֹת הֲקָמָה אֲשֶׁר

     מִן הַסְּתָם

   פּוֹרְחִים בְּחֹדֶשׁ יוֹנִי

    (בְּדֶרֶךְ כְּלָל)

בַּשָּׁנִים שֶׁיִּהְיוּ אָז

יִזְהֲרוּ בְּצֶבַע הַדְּבַשׁ

 שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם

  בִּלְתִּי אִם מַמְשִׁיכָה עָנׇתִּי

    לִהְיוֹת בְּכִתָּה ו

25.11.1997

*אמר הבן שלי לחבר שלו בגיל 14 . כשהסעתי אותם.

בהשראת המשפט כתבתי את השיר מיד כשהגעתי הביתה.

שעות ספורות לאחר מכן נרצחה ענת אלימלך.