חזרה ליצירות
סיפורים

הכאב הטרי

אדווה רודי | (23/10/2006 01:24) | 121 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
הכתיבה תמיד תהיה התרופה שלי. לא משנה כמה חברים ינסו לעזור, משפחה, מורים, ידידים וירטואלים.... הכתיבה היא זו שאפנה אליה במטרה לקבל את כל מה שאני צריכה.
 
הכאב יושב לי בתוך הגוף. כרגע גיליתי מהו הפרצוף האמיתי של אדם קרוב מאוד. מפחיד לראות איך אדם יכול להיות מלאך מצד אחד, ומפלצת איומה מצד שני. אני לא מבינה למה אני תמיד נופלת על אותם אנשים מפלצות, עם אגו בשמיים.
 
ואני מטפחת את האגו, אומרת להם שהם באמת נפלאים, חתיכים ומנשקים מעולה. אני מתקשרת ומספרת שהתגעגעתי, והם... במקום להשיב, אומרים לי שהם מבינים למה התגעגעתי אליהם.
 
אני סובלת את הבדיחות הטיפשיות, נוגעת גם כשלא הכי בא לי, שומרת על טיפוח הגוף שלי ועל הופעה נשית מסודרת, עושה הכל רק בשביל שיהיה להם נעים.
 
 
האפס הזה חושב שהוא יכול לשחק איתי. לתת לבחורה לדבר במקומו בטלפון. רק חבל שהוא לא ידע שבמקום לנתק, אותה בחורה נבונה השאירה את הקו פתוח, ואני שמעתי אותם מדברים.
 
"רגע... אני לא שומעת צליל..." הקול הנשי וצמא הדם.
 
"חכי... ננסה עוד פעם בקרוב..." נשמע קולו הגאה והשחצן.
 
זה באמת מאוד הגיוני שאני אשלח לו SMS והבחורה ההיא תתקשר אלי ישר. שיא החוצפה, להתקשר שוב, להבהיר לי שהם במסיבה ושהיא ממש לא שומעת כלום, אבל שאני אשלח לו הודעה והוא כבר יקרא אותה. אני הודתי לה בנימוס והיא המשיכה להבהיר שאני פשוט חייבת לשלוח לו הודעה ולכתוב לו את מה שחשוב לי לומר לו.
 
ניתקתי לה. וזה עוד היה לפני ששמעתי את ההודעה הקולית.
אינטואיציה נשית תקראו לזה.
אני קוראת לזה ללכת עם הלב.
 
ואחר כך הוא מתקשר.
 
"מה רצית?"
"לדבר"
"לא מתאים עכשיו"
"ביי".
 
בחורות יכולות להיות יצורים כל כך נוראיים. לעשות צחוק על חשבון אחרים, רק בשביל לצאת שנונות ומגניבות.
 
יש לי בחילה. כל הבטן מתהפכת לי. שתי דמעות בלבד הרשתי לעצמי להזיל, הוא לא שווה יותר מזה. בא לי להקיא, בא לי למחוק את כל מה שהיה בנינו.
 
ועכשיו הם בטח יושבים להם שם במסיבה.
שותים, מעשנים, צוחקים עלי.
 
על הילדה הקטנה והטיפשה.
הילדה שבאמת חשבה שהחתיך הזה ישים עליה יותר מלילה,
ייקח אותה ברצינות.
 
הילדה שכותבת עליו סיפורים באינטרנט,
הילדה שמשתמשת בו בתור השראה לכתיבה בנושאי אהבה,
הילדה שמספרת לחברות שלה עם אושר בעיניים,
 
הילדה הקטנה והטיפשה,
שבאמת חשבה שהוא ייקח אותי ברצינות.

תגובות

חזרה ליצירות