ג ו ו נ י ם

                 גְוָּנִים / נסים  פרנקו

לֹא הָיָה גָּוֶּן שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי

הַגְּוָּנִים בְּחַיַּי לְרוֹאַי בָּהֲקוּ

אֶת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת מָרַחְתִּי

עִיצַבְתִים, אַךְ דָּהוּ וְנִשְׁחֲקוּ

יַלְדוּת מְגוּוֶּנֶת מִצְּחוֹק

נְעָרוֹת עִם גּוֹנֵי מְאוֹרוֹת

גּוֹנֵי פּוּרְעֲנוּת בַּחוֹק

עִם עָסִיס אַהֲבָה לְעֵרוֹת

טַעֲמָם שֶׁל חַיִּים הֵם גְוָּנִים

אוּלָם יֵשׁ לְחָבְּרָם בְּטַעַם

לְעֵינֵיךָ הֵם תָּמִיד עוֹנִים

בְּכָל רֶגַע וְיוֹם וְגַם פַּעַם

הָיְתָה נַעֲרָה בְּגָוֶּן הַזָּהָב

הָיְתָה אַחֶרֶת בְּשָׁחוֹר

הָיְתָה גַּם זוֹ עִם הַאָדוֹם

וְהָיְתָה עִם הַגְּוָּנִים כוּלָם

גְוָּנִים פּוֹקְחִים עֵינַיִם חַיּוֹת

כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב

הֵם עוֹזְרִים תָּמִיד לִהְיוֹת

עִם רִינָת הַלֵּב לָרוֹב

גָּוֶּן אֶחָד תָּמִיד יֶחְסַר

עַד הַיּוֹם אִישׁ לֹא רָאָה

גָּוֶּן הָאֱמֶת שֶׁל הַמּוּסָר

שֶׁיַּמְחִישׁ אֱמוּנָה וְיִרְאָה.