|
והנה חתולים רבים מחתלא שכנו בישיבת הרב ירחמיאל, לבד מהחתול הצעיר ציפקין שהורשה לבוא בקהל הישיבה. וחתולים אלו שרצו ורבו כמו שאומר הפסוק: "תנו רבנן תרנגולת לעשרים ואחד יום וכנגדה באילן לוז כלב לחמישים יום וכנגדו באילן תאינה חתול לחמישים ושנים יום "הללו מצאו גם מקום אכסניא בגינות ובמטעים סביב הישיבה של הרב דריידל הידועה ברבים על שם הרב ירחמיאל מנוחתו עדן שהשכיל ובנה ישיבה זו. אך עם הקמת הישיבה הגיעו גם החתולים, הללו הגיעו מהדרום הרחוק של העיר הגדולה בעקבות הציפורים הרבות שדריידל גידל בזמנו כגון כנריות, תוכים, עפרונים, קוקוטלים ופינקהל'ך הידועין בשם המדעי פינקים והחתולים היו פורצים לכלובי התעופה וטורפים בגלוי וביודעין גוזלים וביצים של ציפורים אלו וגורמים צער גדול לאמותיהם.וכן היו החתולים מן הסוג שלא בורח ויכול להיצמד לרגלו של האדם להתחכך עימה למען יתחנף והאדם יעתר ויביא ליטוף נעים.
על אף שדריידל חיסייל בהדרגה את עסקי הציפורים ומכר אותם בשוק הפשפשים, לא סייע הדבר ולא פחתו החתולים משום שעתה נפתח חדר אוכל המשובח ורבו העכברים והחולדות ומקורות המזון של החתולים לא פחתו.והנה היללות העמומות של החתולים בלילות הסתיו בקעו קול, לא יאומן אך זה לא היה רק מייאו מייאו אלא ואוווווו ואוווווווו,הדומה לקול של תינוק המשבר בכיו לפני הוריו על מנת להשיג חלב וטובות הנאה. יללות אלו היו מתחת לחלונו של דריידל היוו מטרד חמור כלפי השכנים והפריעו את דריידל ממנוחתו עד שציפקה אשתו השיאה לו עצה נחמדה שישים דוד מים חמים ליד המרפסת וישפוך עליהם מהקומה השלישית כך שהללו יברחו לחצרות של שכנים אחרים ורק שם ימשכו את מושא אופרתם הלאה.ודריידל היה מחורפן עליהם על כך שהיו קופצים בין סירי הבישול של חדר האוכל העובדים של המטבח חטפו בעצמם שוק מן החתולים הנועזים שהיו חוטפים שוק של עוף או חזה הודו או גבינה.דריידל ניסה להכות את החתולים שוק על ירך אך לא צלח בידו.
באחד מן הפעמים הוגש מרק שעועית טעים מן הרגיל , ואחד התלמידים- קלמן בן זלמן, ראה כי בפנים צפות שערות לבנות ושחורות, הוא הפנה את קובלנתו לגבין הטבח. תלמידים רבים ראו שערות צפות במרק והפנו את חיצי ביקורתם. והנה גבין ניגש אל הסיר וראה כי מדובר בחתול שחור לבן מבושל רחמנא ליצלן,אב לחמישה גורים ג'ינג'ים(שהפכו עתה יתומים) אשר צלל פנימה לשלות מעט עצמות בקר אך נפל כעופרת במים אדירים ואיבד עצמו. והנה זעק גבין זעקה מרה וקשה יען כי כתאילנדי היה וטריפה האכיל את התלמידים שתורתם אמונתם ועל כן התעצב עצב רב מן הרגיל. כמו שנאמר במסכת הוריות "תנו רבנן חמישה דברים משכחים את הלימוד האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול והאוכל לב של בהמה והרגיל בזיתים והשותה מים של שיורי רחיצה והרוחץ רגליו זו על גבי זו ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותי"
"ועכשיו, תן לי עצה" הוסיף דריידל לגערשן כשישב במשרד ושתה כוס חמין, "תיין לי עצה יען כי אוכל להיפטר מן החתולים המעצבנים הללו, הטריפעס הללו".
וגערשן שתק וגבין התפרץ למשרד ואמר כי שמע על ניידת לסילוק חתולים שלוקחת אותם ממקום אחד ושמה אותם במקום שני ובא לציון גואל.
"לאן הם יקחו אותם מכאן?" תמה דריידל
"יכולים לקחת אותם לאילת או לאיילון או לבני ברק" אמר גבין והביא לדריידל את המספר.
בסופו של יום לא נותרו חתולים בישיבת הרב ירחמיאל, הללו הועלו על טנדר מיוחד שלקח אותם לכינרת ושם יכלו להתרבות ולנפוש ולהשתזף כאוות נפשם ואף לשחות מחוף צינברי לחוף טבריה, כך עברו לשם כל הג'ינג'ים והסיאמי השמן והלבן הצולע וכל אותם גורים קטנים בצבע אפרסק.
רק משפחה אחת ניצלה מהמעבר לטבריה, היו אלו החתולה השחורה נחמה ושלשת גוריה שהתגוררו מעל המאוורר הגדול של חדר האוכל, הם מצאו שם מפלט משום שהמאוורר לא פעל בעקבות צייקנותו של דריידל כלפי חידושי המודרנה.ודריידל שמח כי תמה הפרשה ועתה יוכל לשבר את חג השבועות כהלכה.ולאות שמחה הורה להפעיל את המאוורר אבל חלש מאוד,חלש מאוד.
והנה לאחר חג השבועות תאניה ואניה ובוקי סרוקי ותלמידים רבים חלו ואושפזו בבית החולים רמדה הסמוך, וגם דריידל חלה ואושפז ליומיים אך מיד קם ועמד על רגליו, וקלקולי בטן ושידופי קיבה וכמשונים ועצבון לב עבור הורים רבים אשר ילדיהם למדו במוסד זה. וכמאה וחמישים ילד נזקקו לטיפול ולבדיקות קרדיולוגיה כפי שקרוי בלע"ז ודריידל לא ידע את נפשו מרוב תדהמה.בהתחלה חשב שגבין הכניס קצת תבלינים חריפים כגון סחוג ועריסה וחילבה לאוכל, אך גבין הסביר לו שהוא מכין אוכל ווזווזי בלבד כגון קרפאלאך וחרמזלך וקישקע למעט חומוס אבו רמזי.
והנה באו מטעם הרשויות חוקרים לחדר האוכל על מנת לראות הכיצד זה קרה. הם בדקו סביב סביב עד שאחד מהם מישהו עם עיגולדים שנראה כמו אמנם לפלף אך למעשה היה פלפל חריף ושמו אביאל בוזגלו הסתכל על תעלות האיוורור ושאל מתי בפעם האחרונה הפעילו את המאוור.
"בשבועות הפעילו אותו חלש, אבל לפני כן אני חושב שזה הופעל לפני שנתיים" אמר גערשן.
"ומתי ניקו את הארובות?"
"אין אני יודע" התערב דריידל.
"ומה זה הרעש העמום שבוקע משם?"
"זו הזרימה של החשמל" אמר גבין
החוקר בוזגלו ביקש מטאטא וגבין הביא לו, הוא כיוון את המטאטא כלפי התעלות ודפק פעמיים שלש עד שנבקע הצינור ופתאום נפלו מן הארובה כמה חיות מוזרות ונחשים וציפור ירוקה וכחולה בגודל של נשר התעופפה באוויר והשמיעה קולות של קראק קארק וצררר צררר היא אחזה במקורה תולעת שרשור שחורה בדומה לנשר שעל דגל מקסיקו ואחר כך התעופפה לעבר החצר ואילו מן הכיוון השני זינקה לטאה מפחידה אפורה וגדולה המכונה כח, קפצה למטה על הריצפה, חשפה שיניים ורצתה להתנפל על דריידל אך גערשן לקח מחבת חלבי ודפק בה בראש ואז ממש קפצה על החלון וברחה ודריידל מלמל:
"א חאייעס א חארפן גרוייסע ישריצע! השם ירחם עלינו!!! כמה חאייס בחדר אוכל!!"
"תתרחקו מן הפתח" אמר בוזגלו
"זה הכל? ואולי יצאו מכאן גם קופים? " אמר גערשן
"חכה כמה רגעים עד שיקפצו כולם" אמר
והנה קפצו שבעים עכברים שמונה חולדות ומרמיטה אחת ונחמה החתולה הגיחה בעקבותיהם והגורים מרדפים ותופסים בפיהם עכבר בודד כחלק מטקס החניכות שלהם ומשכלו העכברים דפק בוזגלו שוב במטאטא והפעם חמש עשרה עטלפים מחליאים עפו משם כשהם צורחים ומצווחים ככרוכיה ודריידל וגערשן ברחו משם כל עוד נפשם בהם.
"אהא!" אמר בוזגלו "כל הריחות והגי'פא של בעלי החיים נפלטו החוצה והחלו את התלמידים במרעין בישין! זה עוד טוב! בחדר האוכל של שפיה היו גם נחשים ועקרבים! "
ובוזגלו ציווה לסגור את חדר האוכל ולאכול רק לוף ומזון קופסאות עד שינקו את כל המאוורר מן החאייס הללו שאמנם חיו שם בשלום אך החלו את התלמידים.
ודריידל ניגש אל בוזגלו ושאל:
"תגיד, איך כל החאייס הקונפות הטמאות האלה ששונאות כל כך אחד את השני חיו ככה בשלום?"
"כל אחת תפסה טריטוריה ואף אחד לא התקרב לשני. כשהיו החתולים הם היו טורפים את החיות האלו, אבל מרגע שסולקו החתולים, חיות המאוורר התרבו" אמר בוזגלו
"אוי אוי" אמר דריידל "שנים אני כאן ולא ידעתי שיש לי גן חיות שלם מעל חדר האוכל!!!"
כל הזכויות על היצירה גן החיות של דריידל שייכות למחבר/ת היצירה . | 
