קוגל ירושלמי

ישראל עם קדוש לענג את שבת בראשית במאכלים ערבים ומיוחדים ובניהם

ק ו ג ל    י ר ו ש ל מ י

        אשר אוכלים ממנו מידי שבת קודש ויש אף מחמירים

לטעום ממנו בשבתות לקיים מה שנא' "טועמיה חיים זכו"

והנה עתה בהתקרב שבת בראשית אשר בו כל חתני ה"בראשית" עורכים קידושים למכביר

ואין לך בית כנסת ובית מדרש אשר אין בו קידושא רבא עם אותו ה"קוגל והמלפפונים"

אמרנו לדרוש ברשומות ולתור אחרי טעמי וכמוסי העניינים להעמיד דברים על דיוקם:

א.      הנה ידוע שה"קוגל הירושלמי"עשוי מרצועות הדומות לתולעים ארוכים העלולים להכשיל

            ב"בל תשקצו" וגם ל"מראית עין" יכול לגרום ל"לפני עיוור" כאשר ילדים רכים יראו ויסברו

            כי תולעים המה הנאכלים רח"ל ו'אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם' וכו'

ב.       יחד עם ה"קוגל" מוגש גם באותה צלחת בד"כ מלפפון חמוץ אשר רוטבו טופח ע"מ להטפיח

והקוגל מהביל מכלי ראשון רותח והמלפפון מתבשל מחומו והוא אחד מל"ט מלאכות אשר

אסורים מדאורייתא.

ג.        גם צורתו נשתנתה בשנים האחרונות והחלו להביאם לבתי הכנסת חתוכים כמשולשים אשר

דומים בצורתם למאכל המכונה "פיצה" אשר כבר גרם פירצות רבות בכרם בית ישראל

ורבים חללים הפילה לדאבון לב ביום המקודש שבו אין את ה"פיצה" הנ"ל נכשלים אנו בזאת.

ד.       ידוע כי ה"לוקשן" בעצמם אשר מהם מורכב המאכל עשוי מקמח אשר לאחרונה נתרבו בו

      הרמשים למיניהם (5 לאוין) ומי יודע אם נופתה הקמח כדבעי וכהררים התלוים בה.

      (אמנם ב"קוגלים" בהכשר הביד"צ סעיף זה אינו שייך).

ה.   ריחו המענג נודף למרחקים וגורם קשיים חמורים להתרכז בתפילה בכוונה ובקריאת התורה

      כאשר המוח כבר עסוק במחשבות על המצפה אחר התפילה המעט הוא אם רב, השמנה היא,

      אם רזה והיש בה עץ אם אין.

     וע"כ אמרנו לעורר את הציבור הקדוש לערוך חשבון נפשו וב"ב האיך לצאת ידי חובתו מבלי

     להיכשל בכל הנ"ל ובעוד כמה פרצות העלולים לצוץ מכל הנ"ל והשומע לדברינו ישכון בטח

     וטוב לו בזה ובבא בנחלה בלי מצרים וזכות השבת תגן עליו להינצל מחבלי משיח בב"א

    תשרי שנת  תהא שנת  סולת זכה                                     © החותמים בצעריך ירושלים

                                                                                          ה'ועד לענייני "קוגל" ירושלמי'