על השירה

פסקל ממש צודק.

השירה היא גם תוצר קוגנטיבי. השירה היא הומנית וזה נכון מאוד שהיא קודמת לחשיבה ואם לבריות תהיה גם חשיבה שירית, תהיה להם גם חשיבה הומנית. יש מתאם בין עדינות לבין לבין איכות  חיים. איכות חיים זה גן עדן. משום כך אנוכי תומך בלימוד השירה במערכת החינוך לא רק כהבנת הנקרא, אלא גם כמקור להקניית אמרות שפר: צניעות, אמפטיה, אחדות, כנות ...

חשיבה רציונאלית זה גם רגשות ואינטואיציה.

תודה רבה לך נורית היקרה על הציטוט המפעים שהבאת לנו. זה תפור עליך להביא ציטוטים כה חכמים וכה נפלאים.

חשיבה שירית/ חשיבה הומנית היא גם חשיבה עמוקה !

חשיבה הומנית היא גם חשיבה אוניברסאלית והיא גם אחידה באמת.

המשפט של פסקל מתחבר, עולה בקנה אחד, עם דבריו של פו הדוב שמחשבה על הזולת ורגישות עושים קצת את ההבדל.

לילה טוב לך נורית היקרה.

חושבת שירה

חיה שירה

בשמחות ובמצוקה

אין כמו השירה

השילוב המנצח

במת הדיון בניצוחה של נורית (בעיקר)

מייצרת בי שילוב נהדר

עליו מדבר פסקל מרסייה.

חושבת אני עד הדברים

הם מהדהדים בי זמן מה

מייצרים רגש, תגובה פנימית

ומציתים את להט השירה.

עבורי אין זו מטלה

חלילה לא שיעורי-בית

אלא גירוי להשראה

והרי מקורות ההשראה מצויות סביבנו כל העת

רק לקטוף

אז קטפתי.

"רכבת לילה לליסבון" שכתב פסקל מרסייה: "החשיבה היא הדבר השני הכי יפה, הדבר הראשון הכי יפה הוא השירה. אילו היו חשיבה שירית ושירה חשיבתית - זה היה גן עדן."