הרגלים

מה שלא בא בקלות
אף פעם הוא לא בא.
ואם כל יום הוא שעמום
אז אין בו כל סיבה.
בסוף כל הדרכים
נפתחת עוד דרך אחרת,
כולם הולכים לאותו מקום,
גם ככה אנחנו בסרט. 

לכל אחד מקום פרטי
שבו הוא עם עצמו.
לכל אדם יש שם פרטי
והוא תמיד שלו.

 כל מה שקורה כתוב כבר מראש
תפקידנו לקרוא ולנקד.
אין לאן לברוח והיכן להתחבא
האחרון הוא זה שעומד.
חיפשתי מקלט מעמים הזרים
אצלי בצלחת מצאתי נגיף.
איש לא שאל היכן מקומי
האמנתי שככה עדיף. 

ולכל אדם יש שם פרטי
שהוא תמיד שלו.
לכל אחד מרחב אישי
שבו הוא עם עצמו.

 אז עכשיו אינני מחוטא
ופניי אינן מכוסות.
עומד בפינה על כוס קפה
כשרגלי כבר לא תפוסות.

יום שבת 8:26 בבוקר
4/4/2020