את החשיכה

זה המקום
וזה הרגע
שהכרתי,
זה החלום
שהתגשם
אך נעלם.
זה החיוך שפצוע
על שפתייך
השריטה בקצה
הגעגוע
למגע כפות ידייך
 
הפתוחות.
 
רוצה לאוורר
אכזבות שלמדתי
מטושטשי
ערפל זמן
ושכחה.
לילה בחוץ
ואת מחייכת
אבל בתוכי
את החשיכה
 
זה המקום
והרגע שהכרתי
ריח הסיגריה
שנטמן באפי.
וזאת ידך המאוגרפת
וקצוות הציפורניים
עורך המחוספס
מבט של רצח
בעיניים.
 
וזה עוד יום
שהודף אותי
ובסופו-
לילה מקופל
על מדרכה
 
ואולי את עדיין מחייכת
 
אבל בתוכי
את
החשיכה