זה התחיל מתוך הרגשת קיפוח. למה הם (הגברים) יכולים, ואנחנו (הנשים) לא? למה הגברים יכולים להרשות לעצמם לקחת את המכונית באמצע היום ולנסוע לסיפריית הדי וי די - לקחת סרט כחול כדי לשבת יחד עם כל החברים הגברים שלהם (אלא מה..) עם בירה, ופוטנציאל לאוננות משותפת. ולמה אנחנו כנשים כשנעשה זאת תיפערו זוג עיניים בבהלה וחוסר הבנה? זה עושה אותנו נימפומניות? אדרבא, אתם תאהבו את זה.
אז זהו, החלטנו שאנחנו עושות את זה... שלוש חברות, שהנועזת ביותר מביננו קנתה חוטיני בסופרמרקט והצליחה לעמוד במבטים המשתהים של הקופאית החטטנית. בחיוך מתגרה אני מסבירה לחברתי ה"תמימה" שאילו היתה הקופאית מסתכלת עלי בחטטנות, הייתי מישירה אליה מבט פעור פה, כאילו אוטוטו אני עומדת לפתות אותה ועונה לה בנונשלנטיות -"תנסי פעם, החוטיני הזה מתלבש מושלם, במיוחד כשהוא ננעץ בתחת, ובמיוחד כשהפיסה הקטנטנה השנייה נצמדת מקדימה..." היא בטוח לא תבין, כי מה היא מבינה בחוטיני?
אז חבל שלא מקרינים סרטי סקס בדרייב אין בשעות אחר הצהרים (הזמן הכי טוב לפני שאנחנו נופלות מעייפות בלילה אחרי טיפול עשרת אלפים בילדים ובבית. לא כולל הבעל. הבעל זה כבר סיפור אחר.) מה שנישאר זה להיכנס לאוטו, וכמו ידידינו הגברים לנסוע לספריית הדי וי די. כדי לקחת סרט פורנו כחלחל ומסעיר.
נלהבות כמו ילדות שהצליחו להערים על המבוגרים נכנסנו למכונית ונסענו כדי לבחור סרט סקס. לגברים מותר, ולנו הנשים אסור? טוב, אני יודעת שזה לא בדיוק אסור, אבל זה בפירוש לא נהוג. נשים צופות בסרט סקס? פויי!! אז נסענו במין התמרדות.
הילד שישב מאחורי הדלפק צפה עלינו כשעמדנו מול מדף הסרטים הכחולים. (כן ילד, גג בן 20. לעומת שלוש קשישות שכמותינו.) הבעות פניו נעו בין חוסר אמון ותערובת שעשוע. ה"תמימה" שביננו הסתכלה סביב וחיפשה את הבור הכי קרוב כדי להיקבר בו. ה"נגררת אחרי השגעונות שלי" חייכה במבוכה, ואני- ה"נועזת" בחבורה התעלמתי מכל הסובב והתלבטתי בין "סטלה המוצצת" לבין "אורגיות בחצר האחורית". סטלה המוצצת נראתה מקומטת, על העטיפה של אורגיות בחצר ראיתי גברים מזדקנים, אז המשכתי לחפש. אם כבר, אז לשטוף את העיניים בגברים חתיכיים וסקסים.
העיכוב הזה משך תגובה סקרנית מאוד אצל הילד... מבוכה הולכת ומתעצמת אצל ה"תמימה " וה"נגררת".... אבל מה איכפת לי, אם כבר זיונים, וסרט סקס.... אז לפחות גברים חתיכיים, כאלה שכל אישה ממוצעת מפנטזת עליהם.
בסוף שלפתי מהמדף את "חטוב עם תשעה עשר ס"מ". הצלחתי לסחוט מבט מלא פלצות מ"תמימה"..."מה יש?" עניתי לה. "אני חייבת לראות אם יש דבר כזה במציאות."
הילד הביט בי בהערכה כשהנחתי לפניו את הסרט. ואז הוא חייך משועשע... "שובבה," הוא אמר. "הלכת על סרט סרט..." צחקתי. "שובבה שובבה, אבל חייבת לראות אם זה נכון... התשע עשרה ס"מ, אני מתכוונת. מעין מחקר..." נהנה הפושע, היה לו חיוך מרוח מלא רמזים. ליתר ביטחון הוספתי, "ערב סגור של בנות..."
בדרך הביתה קנינו `מקופלת` סוכריות מנטה, ופופקורן כדי שנכין בבית עם חמאה- חלק בלתי נפרד מההכנות לקראת ה"סרט - סרט" שלקחנו... כמובן שנכין כריות, ואור עמום... להיכנס לרומנטיקה. בכל זאת, לא בכל יום יוצא לנו לראות (גם לא במציאות היומיומית) גבר עם תשעה עשר ס"מ, וחטוב. אם כבר... אז עד הסוף.
אז הלכנו אל ה'נגררת' - היחידה מביננו שיש לה ילדים מעל גיל 18, ושלא יפריעו לנו באמצע האורגזמות הפרועות שלנו. התמקמנו בסלון. סידרנו כריות. עמעמנו את האור. וה'תמימה' התנדבה להכין את הפופקורן כדי להרוויח עוד טיפת זמן לפני שהיא מצטרפת לאורגיה הקטנה שאירגנו.
הללוייה. זה הסרט היחיד שאין צורך להתרכז בכותרות שלפני הסרט, ולא חשוב באמת מי הבמאי, ומי כתב את התסריט. העיקר שאינגה המפורסמת משתתפת, והפעם בבגדי המעצבת הנודעת "שר -לילה." (צרפתייה או משהו.)
מיני היא לבשה, הבת אלף הזו. מיני עד התחתונים... והיו לה רגלים שלא נגמרות, חטובות ושחומות, הנבלה. והשדיים התפרצו לה מחולצת המעצבים... ה'תמימה' הפסיקה לגרוס את הפופקורן ובהתה בשתי עיני העגל שלה באינגה הבתולית פורמת את כפתורי מכנסי הג'ינס של החטוב. "סרט - סרט, מה?" פזלתי לכיוון הבנות שישבו לצידי. הן הנהנו בלי שיכלו לענות, אז החלטתי לא להפריע להנאה שלהן. ביננו מי ראתה לאחרונה תשעה עשר ס"מ תבין ותקילין?
בעוד אנחנו מרוכזות באינגה הבתולית שמתעסקת עם תשעה עשר הס"מ, שמעתי את "הנגררת" משתעלת בקול ניחר. לאחר שגרגר פופקורן סורר נתקע לה בגרון. מייד רצתי למטבח להביא לה כוס מים, שלא ישב על מצפוני הרגיש. אובדן חברה בגלל תשעה עשר ס"מ? "את ראית?" השתעלה. "את ראית מה הוא מכניס לה לפה?" הנהנו יחד אני וה"תמימה" כאילו על פי אות מוסכם מראש. בוודאי שראינו, הוא כמעט חורר לה את הגרון, והיא השמיעה קולות מקרטעים של אחת שנתקע לה הסטרטר. והבעות פניה המאופרות מדיי הראו כאילו היא נהנית. טוב, איך לא? תשעה עשר ס"מ!! שאריות שיעול עדיין נשמעו כשהחטוב חדר לאינגה במלוא עוצמתו. ככה, עד הסוף. וכל חדירה בוכנתית כזו ליוותה את שלושתינו בהנד ראש הצידה... כמו צופים נלהבים במשחק טניס.
בעוד אנחנו מנסות להתאושש, מישהו דופק בדלת. (לא. לא אצלנו, בסרט!) אישה צעירה עומדת בפתח,ומציגה בפני אינגה הבתולית סבון פלמוליב. לפני שאנחנו מבינות למה פלמוליב- סצנה שנייה. שתיהן במקלחת...
אחת רוחצת את השנייה בעוז,בלהט. אינגה מעבירה ספוג מלא קצף על גופה העירום של סוכנת הפלמוליב, וערימת הסבון זולגת על גופה החטוב, "איזה חוסר הגינות," פולטת ה"תמימה" "איזה גוף יש לבתולה הזו." בין גריסה אחת לשניה של פופקורן, אני עונה לה, "סיליקון, מותק. זה לא יתכן שיש לה כאלה אמיתיים, ועוד עומדים זקוף כל כך..."
תמימה תמימה, אבל קלטתי שהיא בוהה בחטוב ונהנית בסתר מתשעה עשר הס"מ שלו. לא שמנו לב מתי הוא נכנס להתקלח... אבל פתאום הוא היה בין שתי הדיוות, ידיים על המותניים כמו הרס"ר המוכר מהטירונות.
"מגעיל!!" מלמלה התמימה שלנו, והמשיכה לבהות "מגעיל!!". עיניה נעוצות בסצינה המותחת, תוהה מתי יגיע המטח הראשון...
בצילום מקרוב, אני מתעדכנת בכל האנטומיה של תשעה עשר הס"מ. ומנסה להבין אם אינגה הבתולית סובלת, או נהנית? מצד שני, ראיתי את סוכנת הפלמוליב גוחנת ..."מה היא עושה??!" מזדעקת התמימה. ואני מגחכת, "בדיוק כמו שזה נראה, מותק... בדיוק כמו שזה נראה."
"אוי..." גונחת חברתי הטובה. "איזה מזל יש לאיש הזה..." שתינו מסובבות את הראש אליה כדי לשמוע הסבר מפורט. "תביאו קפה... הלב שלי לא עומד במתח." הוא ממשיכה. "על איזה קפה את מדברת?" אני תוקפת. "תני לראות איך אינגה מתמודדת..."
אשת הפלמוליב התגלתה כשובבה אמיתית, לפתע פתאום היא הופכת את אינגה היפה ומעמידה אותה על ארבע... מניחה שתי כפות ידיים על ישבנה הבולט, "שובבה הבלונדה הזו..." אני לא מתאפקת מלהעיר.
"אתן חולות." פלטה ה'תמימה' וקמה בהחלטיות. היא נעלמה למטבח והחלה להכין סיבוב נוסף של פופקורן.
ברקע שמעתי את גניחותיה של אינגה. לא יכולתי להתחרות בה, היא מקצוענית וידעה איך לכוון את קולה כך שישמע בטון המתאים. אשת הפלמוליב מצידה עודדה..."עוד.. עוד.."
"הבאתי פופקורן חדש," התקרבה ה'תמימה' מהמטבח. וישבה לראות איך השניים (אינגה ושות') הופכים את סוכנת הפלמוליב ומטפלים בה בצוותא. "אתן סוטות,"אמרה ה'תמימה' שלנו. "פעם אחרונה שאני מסכימה לראות איתכן סרט כחול." אבל לא הורידה את עיני העגל שלה מהמסך, עקבה אחרי הסוכנת המסובנת ופערה את פיה למראה החטוב הרוכן מעליה...
