אהבה זה כל הסיפור- חלק ב

בשש בערב חזר דני לביתו. הספיק  להתקלח ולהתבשם, וגם  לענות על כמה מיילים נוספים שקיבל. בשמונה בערב בדיוק נכנס ללובי של מלון דן והביט סביבו. הוא נראה מתוח מאד.

בקצה הלובי ישבה צעירה עם שער בלונדיני וצפתה באורות הספינות ששטו בים.

דני העריך כי זאת גלית וניגש אליה .

"סליחה, את גלית ?" שאל  בקול מהוסס, עמידתו היתה רפויה משהו.

"הצעירה הסתובבה והביטה בדני. עיניה הכחולות והגדולות סקרו את דני מכף רגל ועד ראש.

"שלום, כן אני גלית , מחכה לך" ענתה כשגם בקולה ניכרת התרגשות.

"נעים מאד, קוראים לי דני", ענה בשקט כשעיניו מתמקדות בפניה הנאות של גלית.

"סליחה", פנה למלצרית שהסתובבה בין האורחים בלובי. המלצרית הגיעה לשולחן שסביבו ישבו.

"פעמיים קפה הפוך בבקשה ". פנה דני למלצרית שרשמה את בקשתו.

השיחה ביניהם קלחה. דני היה  הדומיננטי, דיבר בהתלהבות, הביטחון העצמי חזר אליו, הוא תאר בהרחבה את חלומותיו, שאיפותיו ואת עיסוקו  בחברה בה הוא עובד. גלית לא הצליחה להשחיל מילה, היא הביטה בו בחוסר עניין. נראה היה כי שיעמם  אותה. לא היה בו את הניצוץ שידליק אותה.

"ספרי קצת על עצמך " ביקש דני לפתע, הוא חש שדיבר יותר מידי.

גלית הביטה בכוס הקפה הריק, חשבה מה לומר. מבטה היה מופנה לשולחן ובקול שקט  ענתה:

"תראה דני, זה לא אתה, זאת אני ,לי יש בעיה. אני חושבת שאנחנו לא מתאימים. הקשר בינינו לא יחזיק מעמד, אני ציפיתי למשהו אחר".

דני היה מופתע, הוא לא ציפה לתגובה הזאת .

"למה, מה לא בסדר גלית?" שאל ועיניו הביעו אכזבה גדולה .

"הכל בסדר דני, תודה על הקפה." גלית קמה ממקומה סגרה את התיק הקטן שהיה מונח לצידה, הסתכלה על דני ונפרדה ממנו לשלום.

דני נשאר המום, "ככה עוזבים" אמר לעצמו, הוא הרגיש שביטנו מתהפכת בקרבו. הוא חש אכזבה גדולה על עצם  המפגש עם גלית .

דני נשאר לשבת, מהרהר בכל מה שקרה בפגישה הזאת.

דני הרגיש שהוא מאוהב בגלית כבר כשראה אותה. קופידון שלח לו חיצי אהבה במהירות רבה  היישר לליבו, הציפיות מהפגישה היו גדולות וכך גם גודל האכזבה.

"מה לא בסדר איתי" שאל את עצמו. "למה אני מתאהב כל כך בקלות עוד לפני שאני מכיר מי הבחורה?" למה זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם? עצם המחשבות ייסרו אותו.

"אני כבר לא יכול יותר, חשב . כנראה זה גורלי לחיות לבד ". העצב בפניו של דני ניכר גם ששילם למלצרית עבור כוסות הקפה.

את הדרך הביתה  עשה בנסיעה איטית משהו, הוא חשב על השיטה, להכיר דרך אתר הכרויות, זה כנראה לא בשבילו. ביומן הפגישות החליט למחוק את הטלפון של ציונה.

"אין טעם להיפגש איתה, הבנתי שזאת לא הדרך". חשב לעצמו, והיה נחוש לעשות זאת כשיגיע הביתה.

כשנכנס הביתה הדליק את המחשב, הכין לו קפה הפוך והתיישב לענות על המיילים הרבים שהצטברו בתיבת הדואר שלו. ראשו היה טרוד, מדוע הוא לא מוצא בת זוג? מה חסר בו? המחשבות האלה לא נתנו לו מנוח.

בסביבות  חצות, עזב הכל והלך לישון .

ההמשך בשבוע הבא..