יצירות אחרונות
שירה. לבמה של נורית (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -10/11/2024 19:47
COVID Times #3 (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -10/11/2024 12:09
תחת שמי ברזל (14 תגובות)
מרים מעטו /שירים -10/11/2024 11:32
סיפורי החצר הגדולה 5: השטיח (4 תגובות)
🐝🐝BeeBee /סיפורים -10/11/2024 01:35
לו יהי מבוקשם יתמלא (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/11/2024 00:32
סבתא בהפרעה (4 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -09/11/2024 23:59
הַשִּׁירָה הִיא - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -09/11/2024 22:11
תּוֹדָה לָכֶם (17 תגובות)
אביה /שירים -09/11/2024 19:08
מָתוֹק הוּא הַבֹֹּקֶר / אָה אִמָּא לוּ רָאִית / (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/11/2024 17:37
שירים
אנושות בלשון עבררוּחות המִדְבר שרקו מָוות ל"חיילי עופרת" שוכני אוהלים מאוּבקים. שרשראות זחלים שקשקו עמומות בּרקע מעופן של אלוּמות
קוצים מעוּגלות, שֶלֶט מפוּיח סִימן
עיירה מְיוּסרת שמזמן התייאָשָה מלהתחנן על נפשה כששרב צהריים אפף בּיֶזָע מקצר נשימה כבסרט הזיות. עיניים טרוּטות הִתרוצְצוּ בארובּות ילדות כהות, נמוכות. במסדרון בית החולים, דממה לא הופרה , הייתה כאן פעם אנושות , ללא מחלות, ללא חולות נודדים. אבל שעון החול אזל , נזל אל מדרונות רכים, חומים , חמים והתעוררו מחלוקות שהובילו לצחצוח שרשראות, הערב ירד אך חום המשיך
להעיק, "ארובות" הנערות הצטמצמו לחָרָך אל
מול האיום כשעורבים ארבו לטרף במעוף איטי. ממוּל, פרגוֹד ערפֶל הִצְלִיל דמויות מתנודדות, רעש סוער הצעיד "חייל עופרת" ממלחמתו הקודמת אל ראש גבעה, לתצפית
על פגרי שרשרת. או אז, באחת, פּורֶצֶת
סֶגֶר, בָּהָקָה פטריית ענק, מנפצת, דוחסת שרידי אנושות
אל אופק אדום, שוצפת, שוברת ענן ומְמיתה
שוב את שְמת כְּבָר מזמן. ואם עדיין את שומעת ,יקירה, שריקת רוחות מדבר הרי שהן מנגנות את
שירת החידלון בזמן עבר. כי כבר מזמן אין "חיילי עופרת", יש בקושי עותק
דהוי של הסֶרֶט. תגובות
גלי צבי-ויס
/
אין חיילים של עופרת
/
30/05/2020 07:56
רבקה ירון
/
אקטואלי עד כאב. / תודה רבה, אייזיק.
/
30/05/2020 16:05
התחברותתגובתך נשמרה |